פרופ’ מור יוסף, מנכ”ל הדסה עין כרם, התייחס היום ללחץ התקשורתי שהופעל על בית החולים במסגרת יום עיון שעסק בקשר בין הרפואה לתקשורת בעניין מידע על אישי ציבור, על רקע פרשת מחלתו ואישפוזו של רה”מ שרון.

בין היתר, ציין פרופ’ מור כי הלחץ של התקשורת להשגת מידע על מצבו של שרון היה גדול כל כך, שאף אנשי המחשבים של הדסה זיהו נסיונות לחדור למחשבי בית החולים. כתוצאה מכך הוחלט על מחיקת כל המידע, כולל סרטי ה-CT וה-MRI  מתוך מחשבי בית החולים, כך שכל המידע נמצא כעת רק ברשומות מודפסות וכתב יד…

פרופ’ מור אף ציין שנעשו נסיונות לשחד רופאים מתוך צוות בית החולים כדי למסור מידע חסוי. כמו כן הביע פרופ’ מור יוסף תרעומת על הביקורת בעילום שם שהטיחו רופאים על אופן הטיפול שקיבל שרון בהדסה.

לדיווח ב-גל”צ

ביום העיון, שאגב שודר בשידור ישיר באינטרנט, השתתף גם פרופ’ אבינועם רכס, נשיא לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית, שהתייחס אף הוא לנושא, תוך שהוא מקדים ומכריז על הצהרת גילוי נאות שהוא “מקבל משכורת” מפרופ’ מור יוסף בתוקף תפקידו כנוירולוג בכיר בהדסה, אך מאידך הדגיש כי לא נמנה על הצוות שטיפל בשרון.

פרופ’ רכס ביקר גם הוא את התופעה של הטחת ביקורת בעילום שם בתקשורת של רופאים שאין בידיהם את מלוא המידע על מצבו ואופן הטיפול בשרון. הוא ציין שהמקרה של שרון, מהבחינה הרפואית, הוא כל כך מורכב ומעורר מחלוקות מקצועיות שהירחון היוקרתי והמוביל בעולם בתחום הנוירולוגיה  “Neurology ” פנה למנהל המח’ הנוירוכירורגית בהדסהבבקשה שיכתוב מאמר ובו תיאור מהלך הטיפול ואופן קבלת ההחלטות.

(הערת מערכת בעניין זה: , אנו יכולים לציין, כי מהמידע שהגיע אלינו ממקור פנימי מקורב הוא שאכן (כפי שגם הסבירו פרופ’ מור יוסף ופרופ’ רכס) תהליך קבלת ההחלטות שנגע לעצם הטיפול בראש הממשלה, כבר באישפוז הראשון, היה תהליך מסודר שכלל דיון מפורט, ושימוש במודל עצי החלטות וחישובי סיכונים. נכון הוא שבמבחן התוצאה הטיפול  לא הסתיים בהצלחה, אפשר אפילו לאמר בכשלון רפואי, אבל אי אפשר לטעון שלא הופעל שיקול דעת רציני ומלא. ורפואה, צריך להזכיר זאת שוב ושוב – הוא תחום שיש בו חוסר ודאות וסיכון, ולכן כשנלקחת החלטה ולוקחים בחשבון שיש סיכוי של אחוזים נמוכים מאוד או שברי אחוזים לאירוע חמור (כמו דימום תוך מוחי) , ובכך מונעים אירוע אחר (שבץ נוסף)  שהסיכון לקיומו עשוי להגיע לעשרות אחוזים – זאת יכולה להיות החלטה נכונה מבחינה רפואית ומבחינת ניהול סיכונים, ועדיין, כמו במקרה זה, להתברר כהרת אסון בדיעבד, כאשר אותם שברי אחוזים לאירוע של דמם תוך מולי מתממשים והופכים  ל-100% של כשלון…).

פרופ’ רכס התייחס לעוד כמה נקודות מעניינות:

• מנהיגים תמיד ישקרו אם זה יעזור לתדמיתם הבריאותית וימנע תדמית של “חולה”. רכס הביא דוגמאות היסטוריות רבות מצ’רצי’ל, רוזוולט ועד גולדה מאיר ומנחם בגין לכך.


• התקשורת והקהל צמאים למידע על בריאות מנהיגיהם , עד כדי חטטנות.


• נכון להיום יש להתייחס לשרון כבר כאל אדם פרטי ובתוקף כך לכבד את פרטיותו


• הטענות שהושמעו בתקשורת באשר לחזרתו המהירה לעבודה של רה”מ שרון אינן ריאליות. לדעת פרופ’ רכס, והוא אף ציין שכך סיפר לו פרופ’ מור יוסף בשיחה פרטית, אין זה אפשרי לכפות על האדם החשוב והחזק ביותר במדינה חופשת מחלה.

במסגרת הרצאתו של פרופ’ מור יוסף הוא אף תקף את הביקורת שהטיח בו פרופ’ מוטי רביד      אשר שימש כפרשן רפואי בערוץ 10, ואף התייחס במאמר בעתונות לטיפול בשרון, שבו התבטא כי המשך הטיפול והניתוחים שעבר שרון (לאחר האישפוז השני והטיפול מציל החיים שקיבל)  עלולים להיחשב אצל חלק מהאנשים כ”התעללות”. פרופ’ רביד נשאל היום בגל”צ ע”י יעל דן באשר לתגובתו לביקורת של פרופ’ מור. רביד הביע צער על הביטוי “התעללות” והסביר את ההקשר שבו השתמש תוך שהוא מבהיר שכמובן אינו סבור שהרופאים מתעללים בשרון…באשר לפרשנות ולביקורת – פרופ’ רביד הדגיש שתפקידו כפרשן היה להבהיר לציבור, שאינו בקיא במושגים הרפואיים, את המשמעות של המידע שהוצג ע”י בית החולים, ואת ההשלכות האפשריות על מצבו של שרון. ברור לחלוטין, ציין, שכפרשן , לא היה בידו את כל המידע, אך תפקידו היה לנתח את המידע שסופק לציבור, ואין בכך פסול. בעידן שבו המידע זורם ומועבר לציבור, יש מקום גם לפרשנות, ואם יש גם ביקורת בפרשנות – כל עוד היא נעשית בגלוי ותחת שם המבקר ובאופן מקצועי והגון  – היא לגיטימית ויש לה מקום.