מאת ד”ר אלינור מוסרי בריסקין
מחקר חדש אשר פורסם ב Annals of Internal Medicine ביוני 2017, מציע כי מטופלים אשר המשיכו עם טיפול בסטטינים לאחר שסבלו מתופעת לוואי, היו בסיכון נמוך יותר לאירוע קרדיווסקולרי ולמוות.
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה הוכללו 28,266 מטופלים אשר על סמך ניתוח תיקם הרפואי האלקטרוני קיבלו מרשם לסטטין בין השנים 2000-2011 ואשר דווח לגביהם על תופעת לואי אחת לפחות שיוחסה לסטטין. נקודת התוצא הראשוני (primary outcome) היה זמן עד אירוע קרדיווסקולרי (שבץ או אוטם בשריר הלב), או מוות.
בקרב המטופלים שהוכללו במחקר, 70.7% המשיכו לקבל מרשמים לסטטינים גם לאחר תופעת הלואי.
מיאלגיה ותופעות מוסקולוסקלטליות אחרות היו התופעות השכיחות ביותר.
4 שנים לאחר תגובת הלואי, השכיחות המצטברת של ה primary outcome היתה 12.2% למטופלים אשר המשיכו טיפול בסטטינים, לעומת 13.9% במטופלים שהפסיקו טיפול (הפרש של 1.7%, CI 0.8-2.7%, p<0.001). תמותה היתה נמוכה ב 1.2% (5.4% לעומת 6.6%, p<0.001), ואירועים קרדיווסקולרים היו פחותים ב 0.9% (7.6% לעומת 8.5%, p=0.024).
באנליזה שניונית למטופלים אשר קיבלו מרשם לסטטין אחר לאחר תופעת לואי לסטטין ראשון, נמצא כי תוצא ראשוני התרחש ב11.9% לעומת 14.5% אשר הפסיקו את הטיפול לחלוטין. בנוסף, ל 26.5% מהמטופלים היו תופעות לואי לסטטין השני, אך 84.2% מתוכם המשיכו את הטיפול חרף תופעת הלואי. הדבר מרמז כי תופעות הלואי היו נסבלות.
לסיכום, המשך רישום מרשמים לסטטין לאחר תופעת לואי לתרופה היה קשור עם ירידה בשכיחות של אירועים קרדיווסקולרים ותמותה.
הערת המערכת:
יש לזכור כי מחקר זה הינו מחקר תצפיתי ונסמך על תיעוד עבר בתיקים. זוהי מגבלה במחקר. לא ניתן למשל לקבוע בוודאות כי המטופלים אשר נרשם להם סטטין אכן המשיכו לקבל אותו.
בנוסף, לא ניתן, ואין להסיק ממחקר זה כי כדאי להמשיך טיפול בסטטינים בכל חולה שסבל מתופעת לואי לתרופה. יש לשקול כל מקרה לגופו, על פי חומרת וסוג תופעת הלואי, וכמובן על פי הסיכון הקרדיווסקולרי.
Continued Statin Prescriptions After Adverse Reactions and Patient Outcomes: A Cohort Study. Annals of Internal Medicine, June 2017.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!