מחקרים רבים הוכיחו את חשיבות הטיפול בחסמי ביתא לאחר התקף לב ושיפור התוצאות בטווח הרחוק, אולם, למרות זאת, מחקר חדש מצא כי מרבית החולים מפסיקים את הטיפול לאחר מספר חודשים. יתרה מזאת, נראה כי עלות התרופות אינה מהווה גורם חשוב בהיענות הירודה לטיפול, מאחר שלכל המשתתפים במחקר היה ביטוח רפואי.
לדברי החוקרים, עיקר המאמצים כוונו לכך שחולים לאחר התקף לב יקבלו מרשם לטיפול בחסמי ביתא עם שחרורם מבית החולים, ובהקשר זה, נרשמה הצלחה רבה. אולם, בכדי שהטיפול יהיה יעיל, החולים חייבים להמשיך לקחת את הטיפול כל חייהם, ולכן חשוב לבחון את ההיענות לטיפול מעבר לתקופת השחרור מבית החולים.
יש חולים המאמינים כי לאחר סיום המרשם שקיבלו עם שיחרורם מבית החולים, הם אינם צריכים להמשיך ולקחת את התרופה. סיפורים דוגמאת אלו הביאו את החוקרים לערוך מחקר לבדיקת ההיצמדות להוראות הטיפול בחסמי ביתא בקרב 17,035 חולים ששרדו לפחות שנה אחת לאחר התקף לב עם כיסוי ביטוח רפואי.
בשנה שלאחר השחרור מבית החולים, רק 45% מהחולים המשיכו את הטיפול בחסמי ביתא, שהוגדר כבקשה למרשמים למשך לפחות 75% מהימים. שיעורי ההיצמדות לטיפול ירדו באופן דרמטי בתקופה שבין 30 ו-90 יום מהשחרור.
מניתוח התוצאות עלה כי שיעורי ההיענות היו נמוכים יותר באופן משמעותי במבוטחי M+C (Medicare + Choice), תושבי דרום-מזרח, וחולים צעירים (בעיקר בנשים).
החוקרים טוענים כי ייתכן והסיבה לאי-מילוי הוראות הטיפול נובעת מכך שהחולים אינם זוכרים את הוראות הטיפול עם השחרור מבית החולים. הם מוספים כי הדבר אינו מפתיע, בהתחשב בכך שהחולים מופצצים במידע עם שחרורם מבית החולים.
בנוסף, ייתכן ונושאי תקשורת משחקים תפקיד, אם הרופא המטפל בבית החולים אינו אותו רופא האחראי למעקב.
החוקרים עורכים כרגע מחקר להערכת התערבויות שנועדו לשפר את ההיצמדות לטיפול בטווח הארוך. מרכיב עיקרי הוא בהטלת תפקיד אקטיבי יותר על רוקחים, כדי שיבטיחו שהחולים ימלאו אחר המלצות המרשמים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!