למרות השיפור שחל בטיפול החירום לאוטם שריר הלב (MI), שיעורי התמותה והתחלואה עדיין גבוהים. טיפול נוגד-טסיות באמצעות Clopidogrel מוסיף ליתרונות של אספירין ב-Acute Coronary Syndrome ללא ST-Segment Elevation, אך השפעותיו בחולים עם ST-Elevation MI אינן ברורות.
45,852 חוילם שאושפזו ב-1250 בתי חולים תוך 24 שעות מהתחלת תסמיני AMI, חולקו באקראי לטיפול ב-Clopidogrel במינון 75 מ”ג ליום (22,961 נבדקים) או פלסבו (22,891 נבדקים), בנוסף לאספירין במינון 162 מ”ג ביום. 93% מהנבדקים הופיעו עם ST-Segment Elevation או Bundle Branch Block, 7% הופיעו עם ST-Segment Depression.
הטיפול היה אמור להימשך עד לשחרור או עד 4 שבועות בבית החולים (ממוצע של 15 יום בשורדים) ו-93% מהנבדקים השלימו אותו. שני המדדים העיקריים שנבחרו היו:
· תמותה, אוטם חוזר, או שבץ
· תמותה מסיבה כלשהי במהלך תקופת הטיפול המיועד
טיפול Clopidogrel היה מלווה בירידה משמעותית מאוד בשיעורי התמותה, אוטם חוזר או שבץ (9% כאשר 95% CI היה 3-14) 2121 ממטופלי Clopidogrel (9.2%) לעומת 2,310 ממטופלי פלסבו (10.1%) עם P=0.002. נתונים אלו עמדו בהתאמה לירידה של 9 אירועים ל-1000 נבדקים שקיבלו טיפול למשך שבועיים. כמו כן, נרשמה ירידה משמעותית של 7% (95% CI 1-13) בכל הסיבות לתמותה (1726 [7.5%] לעומת 1,845 [8.1%], P=0.03).
השפעות אלו על תמותה, אוטם חוזר ושבץ היו עקביות לאורך מספר נרחב של מטופלים, ובלתי-תלויים בטיפולים אחרים. בהתחשב בכל הדימומים, לא נמצא עודף סיכון משמעותי בנוכחות Clopidogrel בכלל המטופלים (134 [0.58%] לעומת 125 [0.55%], P=0.59) או בנבדקים מעל גיל 70 או בנבדקים שקיבלו טיפול פיברינוליטי.
לסיכום, מתוצאות המחקר עולה כי במגוון רחב של חולים, הוספת Clopidogrel במינון 75 מ”ג ליום בנוסף לאספירין וטיפולים סטנדרטים אחרים (דוגמאת טיפול פיברינוליטי), מביא לירידה בתמותה ובאירועים הוסקולרים הרציניים בבית החולים ויש לשקול אותו כחלק מהטיפול השגרתי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!