בדו”ח מבקר המדינה שפורסם היום נכלל פרק המתייחס לתמותת פגים בישראל. לפני נתוני הדו”ח שיעור התמותה בישראל גבוה מזה הידוע באירופה ובארה”ב.
לפי מימצאי המבקר הסיבות העיקריות הן מחסור בנאונטולוגים, ציוד מיושן ולא מספק לרבות חוסר במכונות הנשמה. דו”ח המבקר טוען גם שמשרד הבריאות לא הגדיר תקנים ברורים ומחייבים בכל מחלקות הפגיות בבתי החולים, דבר הגורם לשונות רבה ברמת הטיפול בין המחלקות השונות.
מחלת מנייר (MD) היא מחלה כרונית והתקפית, שבה התקפי סחרחורת, ירידת שמיעה וטינטון נמשכים לעיתים קרובות למרות טיפול רפואי מיטבי.
שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)
מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הקשר, ואת הסיבתיות האפשרית, בין פעילות גופנית הנמדדת אובייקטיבית באמצעות מד־תאוצה לבין הסיכון לקטרקט
למרות העלייה בצורך בשירותי גריאטריה עם הזדקנות האוכלוסייה, המקצוע עדיין סובל מנראות ומהכרה מוגבלות
לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026
כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.
לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!