גישות להפחתת הסיכון לתמותה לבבית פתאומית לאחר אוטם לבבי (Circulation)
השימוש בהתקני ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) עשוי להפחית את הסיכון לתמותה פתאומית לאחר אוטם לבבי, אך נדרשות אפשרויות נוספות לחולים שאינם מתאימים לטיפול זה. מתוצאות
לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך
השימוש בהתקני ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) עשוי להפחית את הסיכון לתמותה פתאומית לאחר אוטם לבבי, אך נדרשות אפשרויות נוספות לחולים שאינם מתאימים לטיפול זה. מתוצאות
מחקר חדש מ-Circulation מדגים כי שילוב הטיפול בקירור (Therapeutic hypothermia ובקיצור TH) לפרוטוקול הטיפול במטופלים עם דום לב שאירע מחוץ לבית החולים (out-of-hospital cardiac arrest ובקיצור
התוצאות הטובות ביותר שפורסמו עד כה בנוגע לתאי גזע לטיפול בחולים עם אנגינה עמידה לטיפול פורסמו במהדורת 7 ביולי של כתב העת Circulation Research. החוקרים
מאת ד”ר בן פודה-שקד ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של ירחון American Journal of Cardiology עולה כי מתן מנת העמסה של Clopidogrel במינון 300
ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Diabetes Care עולה כי בנוכחות דיכאון או סוכרת קיים סיכון מוגבר לאוטם לבבי, אך הסיכון גבוה עוד יותר בחולים הסובלים
מאת ד”ר אולה קראסיק לפי דיווח של מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA , נמצא כי התרופה להפסקת עישון Varenicline (צ’מפיקס) עשויה להיות קשורה בעלייה קלה
נטילת חלק בתכנית שיקום לבבי לאחר PCI מלווה בירידה משמעותית בשיעורי התמותה מכל-סיבה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Circulation. החוקרים קובעים כי תכנית השיקום,
סקלרודרמה הינה גורם סיכון בלתי תלוי לשקיעת סידן בעורקים הכליליים ומלווה בעליה של פי 11 בסיכון, גם בחולים ללא גורמי סיכון אחרים, כך עולה מתוצאות
מתן אריתרופואטין למטופלים עם אוטם חריף של שריר הלב עם עליית מקטע ST (כלומר עם STEMI) שעברו הרחבת עורק מוצלחת בתוך 4 שעות מביצוע ה-PCI
ממחקר תצפיתי חדש עולה כי בחולים המטופלים באספירין במינון-נמוך לאחר אוטם לבבי ראשון, הטיפול בתרופות ממשפחת PPI (Proton Pump Inhibitors) מלווה בסיכון מוגבר להישנות אירועים
ממחקר חדש שפורסם ב-JAMA עולה כי מתן טיפול תוך-ורידי, חד-פעמי, ב-Epoetin Alfa לחולים עם אוטם לבבי ועליות מקטע ST (STEMI, או ST-segment Elevation Myocardial Infarction)
לנייר העמדה המלא, באתר האיגוד הקרדיולוגי – נא להקליק כאן בצעד משמעותי יוצא האיגוד הקרדיולוגי בישראל בשיתוף עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל בהמלצות לציבור למניעת מחלות
מטה-אנליזה גדולה של מחקרים מבוקרים לא מצאה כל עדות לכך שטיפול בתרופות ממשפחת ARB (Angiotensin Receptor Blockers) מעלה את הסיכון לאוטם לבבי לאחר תקופת זמן
מחקר חדש מ-JACC Cardiovasc Interv מדווח על כך שמטופלים לאחר PCI אשר אובחנו כבעלי פעילות טסיות גבוהה, ( high on-treatment platelet reactivity) ובקיצור HTPR, הגיבו טוב
מסקירת נתונים מאחד ממחקרי WHI (Women’s Health Initiative) עולה קשר בין טיפול בתוספי סידן ובין עליה מתונה בסיכון לאוטם לבבי. מספר מחקרים הצביעו על קשר
ממחקר חדש שפורסם ב-American Heart Journal עולה כי תרומבוציטופניה נרכשת הינה תופעה נפוצה בחולים עם תסמונת כלילית חדה לאחר טיפול בתרופות המכוונות כנגד טסיות או
הסיכון לאוטם לבבי בחולים לאחר אירוע איסכמי חולף (TIA, Transient Ischemic Attack), אך ללא מחלת עורקים כליליים ידועה, גבוה כמעט פי שתיים בהשוואה לסיכון באוכלוסיה
השימוש בבדיקה רגישה יותר להערכת רמת טרופונין לאבחנת אוטם לבבי בחולים עם כאבי חזה, מלווה בירידה משמעותית בשיעור מקרי התמותה או הישנות אוטם לבבי במהלך
אתר The Heart מדווח בהרחבה על המשך ההתדיינות והויכוח בנוגע למחקר ה-PLATO אשר מסעיר את הקהיליה הקרדיולוגית האמריקאית והאירופאית…. ע”פ הכתבה, ככל הנראה תידרש אסטרה-זנקה
מאת ד”ר בן פודה שקד לאור ההנחיות המקצועיות העדכניות, אשר מתייחסות לשימוש בתומכנים כאפשרות מתקבלת על הדעת עבור חולים מסוימים עם מחלה כלילית המערבת את
ניתן להשתמש בחצי המקלדת ובמקש Esc לפתיחה וסגירה.