בחולי סקלרודרמה סיכון גבוה פי 11 למחלת עורקים כליליים (Arthritis Rheum)

סקלרודרמה הינה גורם סיכון בלתי תלוי לשקיעת סידן בעורקים הכליליים ומלווה בעליה של פי 11 בסיכון, גם בחולים ללא גורמי סיכון אחרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת מאי של כתב העת Arthritis & Rheumatism.

במסגרת המחקר ערכו החוקרים השוואה בין 53 חולים עם סקלרודרמה (50 נשים, 3 גברים) ובין 106 ביקורות בריאות, במטרה להעריך את מדדי הקלציום בעורקים הכליליים וגורמי סיכון קרדיווסקולאריים. החוקרים עקבו גם אחר מדד פעילות המחלה, נוגדנים אנטי-פוספוליפידים, CRP ושקיעת דם בחולי סקלרודרמה. 

החוקרים מצאו כי 57% מהחולים בסקלרודרמה סבלו מהסתיידות כלילית בדרגה בינונית עד חמורה (מדד CAC (Coronary Artery Calcium) של מעל 101) בהשוואה ל-29% בלבד מהביקורות. בהשוואה לביקורות, בחולים עם סקלרודרמה ערכי LDL היו נמוכים יותר משמעותית, וכך גם ערכי HDL ולחץ הדם הדיאסטולי.

בנוסף, בהשוואה לביקורות, כשליש מהחולים היו בעלי ערכי BMI נמוכים והוגדרו כבעלי תת-משקל.

מניתוח סטטיסטי עולה כי סקלרודרמה הינה גורם סיכון בלתי-תלוי להסתיידות עורקים כליליים (יחס סיכון של 10.89) וכי קיים קשר בין משך המחלה ובין טרשת עורקים חמורה יותר. לדברי החוקרים, התוצאות עולות בקנה אחד עם מחקרים קודמים אודות תהליכי טרשת מתקדמים בחולי סקלרודרמה.

מהממצאים עולה כי סקלרודרמה מלווה בעליה של פי 11 בסיכון להתפתחות הסתיידות עורקים כליליים בדרגה בינונית עד חמורה.

Arthritis Rheum. 2011;63:1387-1395

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן