פליקות סינוביאליות סביב הברך/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

המאמר עסק בסקירת הפליקות (קפלים סינוביאליים) במפרק הברך. מהן, מה משמעותן, איך ניתן להבחין בין פליקות פתולוגיות לבין פליקות רגילות, מתי מומלץ לטפל ומהן דרכי הטיפול המומלצות. קיימות מספר פליקות במפרק הברך השונות בשכיחותן ומיקומן האנטומי.

פליקה סופראפטלרית: פליקה זו בנויה ממברנה סינוביאלית הנמצאת בין הכיס (pouch) הסופראפטלרי לבין עצם הירך. היא מופיעה בכ 70-91% מהברכיים. פליקה פטלרית מדיאלית: קרויה גם “המדף הפטלרי הפנימי”, מקורה בקיר המדיאלי של מפרק הברך, משם מהלכה אלכסוני אינפריורית להיאחז בסינוביום העוטף את כרית השומן האינפראפטלרית. הערכה לגבי שכיחות הימצאות פליקה זו בעייתית כיוון שקיים ויכוח האם יש להגדיר כל קפל סינוביאלי כפליקה. המחמירים בהגדרה מדווחים על כ 90% שכיחות בהימצאות פליקה זו בברך. הפליקה האינפראפטלרית הנקראת  גם ליגמנטום מוקוזום, מקורה בשקע האינטרקונדילרי והיא נאחזת בסינוביום סביב כרית השומן האינפראפטלרית  שכיחותה מוערכת בכ 86%. פליקה לטרלית נחשבת נדירה ביותר, מקורה בקיר הלטרלי של הברך והיא נאחזת בסינוביום בסביבת כרית השומן האינפראפטלרית.

פתולוגיה: יש להדגיש כי עצם מציאותה של פליקה בברך אין פירושה ממצא לקוי. פליקה הבנויה מרקמה אלסטית וריקמה אריאולרית אינה מתחככת ברקמות שכנות ואינה מסבה כאב. פליקה פתולוגית היא קפל סינוביאלי שחל בו תהליך התעבות ופיברוזיס היוצרים רקמה המתחככת בקונדייל הפימוראלי. חיכוך זה יכול לגרום  לסינוביטיס, נזק לסחוס וכאב. מהו הגורם להפיכת הקפל הסינוביאלי העדין השכיח כל כך, לרקמה פיברוטית מעובה? הועלו מספק תיאוריות, תוך מפרקיות וחוץ מפרקיות. החל בטראומה אקוטית או חבלות עומס יתר מצטברות וכלה בליקויים תוך מפרקיים כגופים חופשים או ליקויים אוסטיאוכונדרליים. אלו יכולים לגרום לדלקת בברך המתבטאת כסינוביטיס ובעטיו פיברוזיס ועיבוי של הפליקה.

אבחנה של פליקה פתולוגית אינה קלה בגלל השכיחות הגבוהה של הימצאות פליקה שאינה פתולוגית מחד, ובשל התסמינים הכרוכים בפתולוגיה זו, ומאפיינים שורה ארוכה של ליקויים שונים בברך. כאב הוא התלונה השכיחה, לרוב מדיאלי, בד”כ מוחמר במאמץ פיזי ובעיקר ברכינה וכריעה.יש המדווחים על “קנאקים” “פסאודו נעילות”, נפיחות, נוקשות של הברך וחולשה. גם ממצאי הבדיקה הפיזיקלית אינם ייחודיים לפליקה פתולוגית. כאב הממוקם לקונדייל הפימוראלי המדיאלי, דלדול קוודריספס, ירידת טווח תנועה, חריקות והצטברות נוזל תוך מפרקי נמצאו כשכיחים יחסית בנוכחות הפליקה הפתולוגית. מבחנים פרובוקטיביים לפגיעות מניסקוס וכן ממצאים המאפיינים כאב פטילופימוראלי שכיחים. לעיתים ניתן למשש מיתר רגיש באספקט סופרומדיאלי של הברך.תוארו מספר מבחנים ספציפיים להמצאות פליקה פתולוגית. באחד המבחנים (MPP) מבוצעת לחיצה בכוח באספקט תחתון מדיאלי של המפרק הפטילופימוראלי ותוך כדי כך כיפוף הברך ל 90 מעלות. כאב המופיע ביישור אך נעלם בכיפוף 90 מעלות מאפיין פליקה פתולוגית. גם בדיקות הדמייה שונות כולל MRI אינן מסייעות באבחון פליקה פתולוגית. האמצעי היעיל ביותר לאבחנה הוא ארטרוסקופיה אך גם במסגרתה אין אחידות דעים בין המנתחים מתי הפליקה הנצפית פתולוגית. 

טיפול: גם כאשר אובחנה פליקה פתולוגית יש לנסות תחילה טיפול שמרני. פיזיותרפיה הכוללת מתיחות לשרירים סביב הברך, אמצעים אנטי דלקתיים שונים וחיזוק שרירים איזומטרי. באחת הסדרות דווח על 40% ריפוי מלא תחת טיפל זה וב 20% שיפור בסימפטומים. ל 20% מהמטופלים הומלץ טיפול ניתוחי. ואכן אם הטיפול השמרני נכשל מומלצת ארטרוסקופיה. בארטרוסקופיה יש לסקור היטב את כל מדורי הברך, ולוודא שאין פתולוגיה נוספת. אם מאפייני הפליקה מתאימים לפליקה פתולוגית יש לכרות את כולה ולסלקה.    

Kent  M.  Khanduja  V. Synovial plicae around thr knee. The knee 17 (2010) 97-102

הערות העורך: הפליקה הסינוביאלית היא דוגמא מצוינת לאמנות הרפואה. לצורך אבחון וטיפול נאות, נאלץ הרופא לגייס את מיטב ניסיונו ושיפוטו הקליני על מנת להחליט האם הממצא האנטומי השכיח כל כך הוא הגורם הבעייתי שיש לסלק. סיפור המחלה אינו ייחודי לפליקה, הבדיקה הפיזיקלית לרוב חושפת ממצאים כלליים היכולים להתאים לפתולוגיות נוספות. בדיקות ההדמייה, גם המשוכללות ביותר, אינן ספציפיות. הממצאים באבחון פולשני כארטרוסקופיה, המבוצעת לרוב בהנחה שמדובר בפתולוגיה תוך מפרקית, לא תמיד חותכים ומובהקים. לפיכך חייב הרופא להצליב בין כל הנתונים שאסף במהלך הבירור ולהגיע בסבירות גבוהה להמלצה טיפולית. ושוב אין קיצורי דרך תחילה ניסיון טיפול שמרני ורק אח”כ נשקלת האפשרות הניתוחית.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השומן הנעלם בלבלב; מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

השומן הנעלם בלבלב; מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

מקור: American Journal of Clinical Nutrition
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|12/11/2026

המחקר מגלה כיצד לנקות את הלבלב משומן ולשפר את בקרת הסוכר. ממצאי המחקר חושפים כיצד שינוי תזונתי מדויק יכול לשאוב את השומן מתוך הלבלב, איבר המטרה המרכזי האחראי על ויסות הסוכר והפרשת האינסולין מגופינו

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/10/2026

המאמר עוסק ברעיון חשוב מבחינה קלינית: אובאיטיס (uveitis) וסקלריטיס (scleritis) יכולות לעיתים להופיע לפני האבחנה של מחלת מעי דלקתית (IBD): קרוהן או קוליטיס כיבית, ואף להקדים אותה בכמה שנים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן