ממחקר חדש עולה, כי שימוש ב- indomethacin וטיפול מוקדם ב-dexamethasone מעלים סיכון ל- necrotizing enterocolitis, ואילו פרוטוקול הזנה מיוחד עשוי למנוע את הסיבוך ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד.
במסגרת המחקר, סקרו החוקרים נתונים אודות 1239 תינוקות, שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד (501-1500 גרם), ואושפזו ביחידתם במהלך תקופה של 20 שנה (1985-2005). הנתונים כללו משתנים דמוגרפיים, התפתחות necrotizing enterocolitis או פרפורציית מעי, שימוש בפרוטוקול הזנה מאוחר, איטי ומתמשך וטיפול ב- indomethacin. הנתונים הושוו לבסוף לנתוני ה- Vermont Oxford Network מארבע השנים האחרונות.
במשך 20 שנה, 1158 תינוקות קיבלו פרוטוקול הזנה מאוחר, איטי ומתמשך (קבוצה 1), ואילו 81 תינוקות קיבלו שינוי במשטר התזונה, טיפול ב- indomethacin, או טיפול מוקדם ב- dexamethasone (קבוצה 2).
נמצא, כי שיעור ה- necrotizing enterocolitisבקבוצה 1 שעמד על 0.4% היה נמוך משמעותית מזה של קבוצה 2 (6%). גם בהשוואה ל-Vermont Oxford Network, הראתה קבוצה 1 שיעורים נמוכים יותר של necrotizing enterocolitis (0.4% לעומת 5.9%),necrotizing enterocolitis ניתוחי (0.4% לעומת 3.1%), ופרפורציית מעי (0.35% לעומת 2.2%).
לסיכום, תוצאות המחקר מציעות, כי פרוטוקול הזנה מאוחר, איטי ומתמשך והימנעות משימוש ב- indomethacin וטיפול מוקדם ב- dexamethasoneתורמים למניעת necrotizing enterocolitis.
הערות עורך:
כל כך הרבה מילים נשפכו על נסיונות למנוע NEC בפגים. מחקרים רבים יותר, וטובים יותר מבחינה מתודולוגית הראו שאין כל קשר בין “האכלה מהירה” ל”האכלה איטית” לגבי התפתחות NEC, לכן איני סמוך ובטוח לגבי מסקנות החוקרים. כמו-כן נראה לי כי הקשר בין סטרואידים ואינדומטצין הינו יותר לפרפורציית מעי ולא ל-NEC. כמו-כן כיום חלה ירידה הדרגתית בשיעורי ה-NEC ללא קשר לפרוטוקול ההזנה, בשל שיפור כללי בטיפול ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד. לכן, הנני ספקן ביותר לגבי המסקנות אליהן הגיעו החוקרים במחקר זה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!