טיפול מונע בויטמין K בפגים – פרוטוקולי טיפול שונים / מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

פגים עלולים להימצא בסיכון גבוה במיוחד לצריכה בלתי הולמת או עודפת של ויטמין K מניעתי. מחקר, שנערך לאחרונה העריך את מצב ויטמין K ואת חילוף החומרים שלו בפגים לאחר 3 פרוטוקולים של טיפול מונע שונים.

במסגרת המחקר, תינוקות שנולדו לפני שבוע 32 להריון חולקו באקראי לקבלת 0.5 מ”ג (ביקורת) או 0.2 מ”ג של ויטמין K בהזרקה לתוך השריר (IM) או לתוך הווריד (IV) לאחר הלידה. מדדי התוצאה העיקרית היו רמת ויטמין K בסרום, רמת המטבוליט- vitamin K1 2,3-epoxide, וכן רמות undercarboxylated prothrombin בלידה, בגיל 5 ימים, ולאחר שבועיים של הזנות אנטרליות מלאות. מדדי התוצאה המשנית כללו בדיקת PT וריכוזי פקטור 2.

ביום החמישי לחיים, ריכוזי ויטמין K1 בסרום בשלוש הקבוצות השתנו משמעותית (2.9388.0 ng/mL), אך היו באופן עקבי גבוהים יותר בהשוואה למבוגרים (0.151.55 ng/mL). נוכחות vitamin K1 2,3-epoxide ביום 5 נמצאה קשורה למנות בולוס גבוהות יותר של ויטמין K. vitamin K1 2,3-epoxide זוהה ב-7 מתוך 29 וב-4 מתוך 29 תינוקות בקבוצות שקיבלו 0.5 מ”ג IM ו-0.2 מ”ג IV, בהתאמה, אך לא נמצא באף אחד מ-32 התינוקות בקבוצה שקיבלה 0.2 מ”ג IM.

לאחר שבועיים של הזנה אנטרלית מלאה, רמת ויטמין K1 בסרום הייתה נמוכה יותר בתינוקות שקיבלו 0.2 מ”ג IV בהשוואה לתינוקות בקבוצת הביקורת. שלושה תינוקות מקבוצות ה-0.2 מ”ג היו עם רמות בלתי ניתנות לזיהוי של ויטמין K בסרום כבר בשבוע השלישי לאחר הלידה, אך ללא עדות לחסר תפקודי כלשהו, כפי שנראה עפ”י הריכוזים התקינים של undercarboxylated prothrombin.

תוצאות המחקר הראו, אם כן, כי טיפול מונע בויטמין K 0.2 מ”ג, שניתן IM שמר על מצב תקין של ויטמין K בפגים עד לגיל חציוני של 25 ימים לאחר הלידה, ולא גרם לצבירה מוקדמת של vitamin K1 2,3-epoxide. בניגוד לכך, 0.2 מ”ג שניתנו IV ו-0.5 מ”ג שניתנו IM הביאו להצטברות של vitamin K1 2,3-epoxide, המצביעה ככל הנראה על עומס על הכבד הלא בשל. במטרה להגן מפני דימום עקב חסר ויטמין K, פגים שקיבלו 0.2 מ”ג כמניעה, וניזונים בהנקה, צריכים לקבל תוספת, כאשר מבססים את ההאכלה.

PEDIATRICS Vol. 118 , 2006: 1657-1666

הערות העורך:

נכון הדבר שאנו נותנים את הויטמין K באותו המינון לילודים בשלים ולפגים. לדעתי, על-מנת להמנע מן הסיבוכים העלולים להווצר כתוצאה מחסר של ויטמין K, עדיף להמשיך ולטפל במינון הגבוה גם בפגים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השומן הנעלם בלבלב; מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

השומן הנעלם בלבלב; מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

מקור: American Journal of Clinical Nutrition
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|12/11/2026

המחקר מגלה כיצד לנקות את הלבלב משומן ולשפר את בקרת הסוכר. ממצאי המחקר חושפים כיצד שינוי תזונתי מדויק יכול לשאוב את השומן מתוך הלבלב, איבר המטרה המרכזי האחראי על ויסות הסוכר והפרשת האינסולין מגופינו

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/10/2026

המאמר עוסק ברעיון חשוב מבחינה קלינית: אובאיטיס (uveitis) וסקלריטיס (scleritis) יכולות לעיתים להופיע לפני האבחנה של מחלת מעי דלקתית (IBD): קרוהן או קוליטיס כיבית, ואף להקדים אותה בכמה שנים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן