מחקר חדש מצא, כי רטינופתיה של הפגות מושפעת מגורמים סביבתיים, אך גם מנטייה גנטית.
המחקר שהיה רטרוספקטיבי בשנים 1994-2004, אסף נתונים מ-3 מרכזים אודות תאומים פגים, שנולדו בשבוע 32 להיריון ומטה, ושרדו מעבר לגיל מתוקן של 36 שבועות. רטינופתיה של הפגות אובחנה ודורגה ע”י רופאי עיניים המומחים לילדים בכל אחד מהמרכזים.
במסגרת המחקר השתתפו 63 זוגות תאומים מונוזיגוטים ו-137 זוגות תאומים דיזיגוטיים. נתונים אודות גיל היריון, משקל בלידה, מין, תסמונת מצוקה נשימתית, רטינופתיה של הפגות, bronchopulmonary dysplasia, משך ההנשמה והשימוש בתוספת חמצן ומשך האשפוז, הושוו בין התאומים המונוזיגוטים והדיזיגוטים.
אנליזה של הנתונים חשפה, כי רטינופתיה של הפגות, גיל הריון ומשך השימוש בתוספת חמצן השתנו בו-זמנית ובהתאמה בצורה משמעותית. לאחר בדיקת פקטורים גנטיים ידועים ולא ידועים, נמצא כי פקטורים גנטיים היו אחראים על 70.1% מהשונות בסבירות לפתח רטינופתיה של הפגות.
אם כך, מסתבר כי בנוסף לגורמים סביבתיים וגורמים הקשורים לפגות, קיימת נטייה גנטית חזקה לחלות ברטינופתיה של הפגות.
הערות עורך:
נראה כמו כל מחלה אחרת. לכל מחלה ישנם גורמים גנטיים בתוספת לגורמים סביבתיים המאפשרים את התפתחותה. כפי שכבר נרמז בכנס ע”י פרופ’ פלפס, גם ל-ROP יש נטייה גנטית. מבחינתנו הדבר אומר, שבפגים עם אחאים שחלו ב-ROP יש להשגיח שבעתיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!