הקשר בין הנקה ומניעת איחור התפתחותי (מתוך PEDIATRICS)- ד”ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה

מטרת המחקר הייתה לבדוק אם הנקה בלעדית וממושכת משפיעה על הסבירות של איחור התפתחותי במוטוריקה גסה ועדינה בילדים. כמו כן, נבדקה ההשפעה של גורמים, שיכולים להסביר את ההבדלים, שנראו.

דגימת המחקר כללה את כל התינוקות היחידים, שנולדו במועד, ששקלו מעל 2500 גרם בלידה, שלא שהו ביחידה של טיפול מיוחד בתינוק ואשר האימהות שלהן השתתפו בסקירה הראשונה של מחקר קוהורט Millennium. מידע שלא היה זמין הוריד את דגימת המחקר ל-14,660 (945) נבדקים עם מידע מלא.

כמעט מחצית מהתינוקות (47%) הואכלו בהתחלה על ידי הנקה בלבד, אך רק 3.5% מהם עדיין ינקו בלבד לאחר גיל של 4 חודשים, ו-34% מהם לא ינקו כלל. 9% מהתינוקות אובחנו עם פגיעה בקואורדינציה של מוטוריקה גסה ו-6% זוהו עם איחורים בקואורדינציה של מוטוריקה עדינה בגיל 9 חודשים. הפרופורציה של תינוקות, ששלטו באבני הדרך ההתפתחותיים עלתה עם משך ובלעדיות של הנקה. תינוקות, שאף פעם לא ינקו, היו עתידים ב-50% יותר להיות בעלי איחורים בקואורדינציה של מוטוריקה גסה בהשוואה לתינוקות, שינקו לפחות למשך 4 חודשים (10.7% מול 7.3%). כל חלב אם גם היה קשור חיובית להתפתחות : תינוקות שאף פעם לא ינקו היו עתידים ב-30% יותר להיות בעלי איחורים במוטוריקה הגסה בהשוואה לתינוקות, שניתנה להם כמות מה של חלב אם עד גיל חודשיים (10.7% מול 8.4%). ה-OR עבור איחור במוטוריקה גסה לא הוחלשו לאחר תקנון לגורמים ביולוגיים, סוציו-אקונומים או פסיכולוגיים. לתינוקות, שאף פעם לא ינקו, הייתה סבירות של לפחות 40% יותר לפתח איחור במוטוריקה עדינה בהשוואה לתינוקות, שניתן להם חלב אם לתקופה ממושכת.

לסיכום, תוצאות המחקר מציעות, שהאפקט המגן של הנקה על השגת אבני דרך במוטוריקה גסה מיוחסת למספר מרכיבים בחלב אם או למאפיין ההנקה. האפקט אינו תוצר מצב סוציואקונומי גבוה, השכלה או סגנון החיים של ההורים, בגלל ששליטה בגורמי אלה לא הסבירה את אף אחד מהקשרים הנ”ל. בניגוד לכך, הקשר בין הנקה ובין איחור במוטוריקה עדינה הוסבר על ידי גורמים ביולוגיים, סוציו-אקונומים ופסיכולוגיים.

הערות עורך:

כולנו יודעים ומוקירים את היתרונות הרבים בחלב אם לעומת התחליפים השונים, זהו מאמר נוסף הסוקר יתרון נוסף של מניעת פגיעה במוטוריקה גסה בילודים יונקים לעומת כאלה שלא ינקו. נראה לי, אולם, כי קשה לעשות זאת במחקר רטרוספקטיבי ולבודד את כל המשתנים הסוציודמוגרפיים ופסיכולוגיים המצויים וודאי משפיעים על מחקרים מסוג זה.

PEDIATRICS Vol. 118 No. 3 September 2006, pp. e682-e689

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן