אידיופאתי/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

בהמשך ישיר לעבודה אותה סקרתי בתחילת החודש ואשר עסקה בציסטות פשוטות בעצמות, מדיין קרל סטניצקי את המושג “אידיופאתי”. הוא מציין את המהפך שחל באורטופדית ילדים במהלך 30 או 40 השנים האחרונות. ממקצוע שהתרכז בעשיית גבסים וילדים שנדרשו להתאזר בסבלנות רבה, לענף כירורגי המאפשר לילדים חזרה מוקדמת לפעילות, פוטר אותם מגבסים מגושמים ומשהות ממושכת בבתי החולים. 

אבל למרות השיפור בדרכי הטיפול השונות, ובשיטות האבחון,  נותרה עדיין האטיולוגיה למספר מחלות שכיחות באורטופדית ילדים עלומה. איננו יודעים מה הגורם לסקוליוזיס, לדיספלזיה של מפרקי הירך (DDH) ולכפות רגליים קלוטות (CLUBFOOT).

אין אנו יודעים מה הגורם למחלת בלאונט, למחלת פרטס, לדיספלזיות גרמיות שונות ולהחלקה של האפיפיזה המקורבת של הפימור (SCFE) . מביך מעט להיווכח כי הידע שלנו אודות האטיולוגיה למצבים אלו לא התקדם הרבה במהלך 30 השנים האחרונות.

באורטופדיה של המבוגרים מתנהל מחקר אינטנסיבי והטכנולוגיה של משתלי המפרקים השונים מתקדמת בצעדי ענק, אולם הסיבות לאוסטיאוארטרטיס ראשוני וכן לראומאטואיד ארטריטיס עדיין אינו ידועות.

סטניצקי טוען שיש לרכז מאמצים בחיפוש האטיולוגיה למחלות השונות כיוון שמניעה וטיפול מהווים רק חלק מהבנת המחלה. הוא מציע להקדיש לצרכי מחקר אודות האטיולוגיה למחלות אורטופדיות שונות, אחוז קבוע מההוצאה הכספית עבור המכשור האורטופדי המיועד לטפל במחלות אלו.

רק אם נגלה מה האטיולוגיה למחלות השונות נוכל להבינן במלואן ולשפר את דרכי הטיפול, המניעה והזיהוי המוקדם. מצב כזה כבר היה נחלת האורטופדים שנתח נכבד מאד מזמנם הוקדש לחולי פוליו. מאז גילוי מחולל המחלה והטיפול המניעתי ע”י חיסון המחלה נעלמה בהדרגה ולמעשה אינה קיימת בעולם המערבי.

CL.Stanitski. Idiopathic. J Pediatr. Orthop. 2006;26(4)560

הערת העורך: לרשימה המחלות חסרות האטיולוגיה ניתן להוסיף את הציסטות הפשוטות בעצמות. יש לשער, כי אם היינו יודעים בוודאות מה הסיבה להופעת הציסטות האלו, יכולים היינו לזהות מוקדם את הילדים הסובלים מהימצאותן, ואולי למנוע את הסבל הנגרם להם מהשברים וכן מהטיפולים שחלקם כלל אינו יעיל. אם היינו יודעים מהי סיבת המחלה היינו יכולים לנקוט אולי בדרכי מניעה לעצם הופעתה, וקרוב לוודאי למצוא דרך טיפול אחת יעילה ברוב המוחלט של המקרים.

ברור כי הבעיה היא משאבים. מחקר בסיסי אינו מבטיח בדרך כלל רווחים כפי שניתן להפיק מפרוטזה חדשנית למפרק הברך, ממכשיר על קול לזיהוי דיספלזיה מולדת של מפרקי ירך, וכן לא ממחוכים או ממכשור ניתוחי לטיפול בעקמת. האמנם זו הסיבה להתקדמות הגדולה שחלה באיבחון ובטיפול ולפיגור היחסי במחקר אודות האטיולוגיה? האם גם כאן הכסף הוא הסיבה?    

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן