ניבוי פרכוסים בילוד לאחר אספיקציה בלידה – מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

לאחר אספיקציה בלידה, ניבוי איזה מהתינוקות יפתח אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית משמעותית ופרכוסים הוא משימה בלתי פשוטה.

נעשה שימוש בסימנים מזהים כדי לזהות פרכוסים ביילודים עם הצלחה משתנה: ניקוד “3 הסטרייקים” המורכב מ- Apgar נמוך מ- 5 ב- 5 דקות, pH <7.00 והצורך בצנרור צויינו כבעלי ערך נבואי חיובי של 80%.

במחקר הנוכחי נבחן האם הערכים הנבואיים של מרקרים אלו יעלו אם ניטור אלקטרו-אנצפלו-גרפי מוקדם ממושך יאפשר לזהות במדויק את כל הפרכוסים הניאונטאלים ולדרג את האנצפלופתיה.

גוייסו תינוקות שעברו אספיקציה בלידה. הותחל בווידאו אלקטרו-אנצפלו-גרפי ממושך מייד לאחר הלידה שנמשך 24-72 שעות.

נבחנו היכולת של סמני הסיכון הגבוה לאתר פרכוסים אלקטרו-אנצפלו-גרפים, פעילות רקע אלקטרו-אנצפלו-גרפית ודירוג Sarnat.

49 תינוקות היו מתאימים לאנאליזה. פרכוסים אלקטרו-גרפים התרחשו ב- 11 מהם.

אנצפלופתיה דורגה ע”י ניקוד Sarnat (6 חמור, 18 מתון, 25 קל) וממצאי האלקטרו-אנצפלו-גרפיה (4 בלתי פעיל, 4 אבנורמאליות חמורות, 16 אבנורמאליות מתונות, 25 נורמאלי/אבנורמאליות קלה).

לניקוד Apgar נמוך מ- 5 ב- 5 דקות,ל- pH <7.00 ולצורך בצנרור היו ערכי ניבוי חיוביים של 18%, 16% ו- 21%.

שילוב ערכים אלו נתן ערך של 25%.

הערות עורך:

עדיין רב הנסתר על הנגלה בפרכוסי ילוד לאחר אספיקציה בלידה. אנו רואים שלמדדים קליניים כמו ציון אפגר נמוך, pH נמוך או הצורך בהנשמה אינם מספיק רגישים ע”מ להעריך או לנבא למי מבין הילודים יהיו פרכוסים בתקוםה הנאונטלית. דבר המדגיש יותר את הצורך בניטור EEG לאחר הלידה ע”מ לאבחן את הפרכוסים, מאחר ונראה גם שאנו מטפלים בהרבה ילדים שנראה לנו קלינית כי פרכסו וללא הוכחה אמיתית לכך. לעיתים אנו דנים אותם לטיפול ממושך כאשר יעילותו מוטלת בספק.



Prediction of Seizures in Asphyxiated Neonates: Correlation With Continuous Video-Electroencephalographic Monitoring

PEDIATRICS Vol. 118 No. 1 July 2006, pp. 41-46 (doi:10.1542/peds.2005-1524)

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סקירה קלינית מקצועית: החייאת פגים מאוחרים בחמצן לעומת אוויר (מחקר AIROPLANE)

סקירה קלינית מקצועית: החייאת פגים מאוחרים בחמצן לעומת אוויר (מחקר AIROPLANE)

מקור: JAMA
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי

פגים מאוחרים (שבועות 32 עד 36 להריון) (Late preterms) הם כ־85% מכלל לידות הפגים בעולם, אך רמת הראיות לגבי תמיכה נשימתית ראשונית בקבוצה זו מוגבלת מאוד בהשוואה לפגים קיצוניים (<32 שבועות) או יילודים שנולדו במועד

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן