יעילות ביצוע בדיקות סריקת שמיעה בילודים בבריטניה: גיל ההתערבות ופרופיל המקרים (Pediatrics)/מאת ד”ר ברזילי , עורך נאונטולוגיה

מטרת מחקר שפורסם לאחרונה היתה לקבוע את יעילות השימוש השגרתי בשלב ראשון של בדיקות סריקה לזיהוי בעיות שמיעה בקרב האוכלוסיה ויישום תוכנית מעקב בזיהוי תינוקות הסובלים מאובדן שמיעה דו-צדדי קבוע של 40-dB ומעלה.
המחקר מהווה חלק מהערכה בלתי-תלויה שנערכה ברחבי בריטניה. בכל ילוד שבו זוהה אובדן שמיעה מוגדר זה, נבדקו המדדים הקשורים לרמת אובדן השמיעה ולסוג אובדן השמיעה, נבדקה הימצאותם של גורמי סיכון, נבחן גיל ההערכה האודיולוגית הראשונה שנערכה, גיל הזיהוי של אובדן השמיעה, גיל ההרשמה לתוכנית תמיכה מוקדמת, והגיל המתאים לקבלת סיוע שמיעתי.
מידע נאסף מ- 169 ילודים הסובלים מאובדן שמיעה קבוע דו-צדדי מדרגת חומרה בינונית ומעלה שזוהה באמצעות סריקות שנערכו בקרב 169,487 ילודים. 54% מכל המקרים זוהו בקרב אוכלוסיה בסיכון גבוה. 75% ממקרים אלה בילו 48 שעות ומעלה ביחידה לטיפול נמרץ ילודים.
במדגם הכללי, הגיל החציוני שבו בוצעה הערכה שמיעתית ראשונה היה 5 שבועות; הגיל החציוני שבו זוהה אובדן השמיעה ובו נערך רישום לתוכנית תמיכה מוקדמת היה 10 שבועות, ללא תלות ברמת אובדן השמיעה; והגיל החציוני המתאים לקבלת סיוע שמיעתי היה 16 שבועות.
ילודים שסבלו מאובדן שמיעה מדרגת חומרה בינונית נמצאו מתאימים לקבלת סיוע מאוחר יותר, באופן מובהק סטטיסטית, בהשוואה לאלה שסבלו מאובדן שמיעה חמור ומוחלט.
החוקרים מסיקים כי תוכנית לביצוע בדיקות סריקה לזיהוי אובדן שמיעה באוכלוסיה הכללית, המיושמת באופן מתאים, יחד עם שירותי פיקוח שגרתי, יכולים להוביל לקבלת תוצאות משביעות רצון מבחינת גיל ההפניה, הזיהוי ומתן ההתערבות בתינוקות אלה.
הם מסכמים כי הפיזור על-פי רמות אובדן השמיעה וסוג אובדן השמיעה וההתאמה לגורמי סיכון היו דומים למצופה. המספרים שהתקבלו מעידים כי באמצעות בדיקות הסריקה הוחמץ  הזיהוי במקרים מעטים בלבד.

PEDIATRICS Vol. 117 No. 5 May 2006, pp. e887-e893

הערות עורך:

מחקר נוסף המדגיש את החשיבות של בדיקות סקר לשמיעה אצל יילודים. לדעתי, יש לערוך מחקרים נוספים ע”מ לזהות כמה מן הילדים הללו טופלו ושללא בדיקות הסקר לא היו מטופלים, והאם קיימת התפתחות טובה יותר של הילדים הללו, לעומת אלה שלא עברו בדיקת סקר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן