ניתוח לעומת הכנסת נקז דרך הפריטונאום בטיפול ב- Necrotizing Enterocolitis או בנקב יחיד במעי בילודים שנולדו במשקל לידה נמוך במיוחד (PEDIATRICS) מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

ילודים שנולדו במשקל לידה נמוך במיוחד (ELBW) של מתחת ל-1000 גרם הסובלים מ-   necrotizing enterocolitis (או NEC) או מנקב יחיד במעי (IP) מטופלים באמצעות ניתוח בטן או הכנסת נקז דרך הפריטונאום. המידע הקיים בנוגע להשוואת שני הטיפולים הללו עולה ממחקרים רטרוספקטיבים קטנים, שנערכו במרכז רפואי אחד, ולא נערך בהם מעקב אחר התוצאות לאחר השחרור.
מטרת החוקרים היתה לערוך מחקר פרוספקטיבי תצפיתי ורב-מרכזי על מנת לפתח היפותזה בנוגע להשפעה היחסית של שני הטיפולים על התוצאות המותאמות לסיכון בגיל 18-22 חודשים בילודי ELBW, ולאסוף מידע שישמש בתכנון ובביצוע מחקר נוסף.
המחקר נערך בקבוצה קוהורטית ב-16 מרכזים רפואיים. מנתח הילדים תיעד את האבחון לפני הניתוח ואת האבחון במהלך הניתוח וזיהה ילודים שמצבם הרפואי לא אפשר ביצוע ניתוח בטן. מדדים שהוגדרו מראש בנוגע לתוצאה לטווח קצר ולטווח ארוך כללו פטירה לפני השחרור או מתן הזנה פרנטרלית ממושכת (מעל 85 ימים), ופטירה או הימצאות פגם נוירו-התפתחותי בבדיקה סטנדרטית בגיל מותאם של 18-22 שבועות.
IP או NEC חמור נמצאו ב-156 (5.2%) מתוך 2987 ילודי ה-ELBW; 80 מהם טופלו תחילה באמצעות הכנסת נקז ו-76 באמצעות ניתוח בטן. בגיל 18-22 חודשים, נפטרו 78 (50%) מהילודים; 112 (72%) מהם נפטרו או סבלו מליקוי. התוצאה היתה חמורה ביותר בתת-הקבוצה שסבלה מ-NEC. ניתוח בטן לא נערך כלל ב-76% (28 מתוך 36) מהילודים שנותרו בחיים שטופלו באמצעות הכנסת נקז.
החוקרים מסיקים כי הכנסת נקז הינו שיטת טיפול שכיחה, אך תוצאותיה ירודות. הם מציינים כי הממצאים, במיוחד ערכי ה-OR המותאמים לסיכון, מעידים על יתרון של ניתוח הבטן מבחינת שיעורי הפטירה והופעת הליקויים. ממצא זה מעיד, לטענתם, על הצורך בעריכת מחקר קליני גדול ורב-מרכזי שיבחן את השפעת הניתוח כטיפול ראשון על התוצאה כעבור 18 חודשים.

PEDIATRICS Vol. 117 No. 4 April 2006, pp. e680-e687

הערות עורך:

השאלה של טיפול בפרפורציה בילודים במשקל לידה נמוך במיוחד הינה שאלה חשובה מאד. בעבר בשל חוסר יכולת לטפל ניתוחית בפגים הללו, הפגים הקטנים טופלו בהכנסת נקז (פנרוז) ללא ביצוע לפרוטומיה. הרגשתי הינה שכעת, כאשר הטכניקות הניתוחיות השתכללו, וכן הטיפול הבתר-ניתוחי הפך לטוב יותר הינה לטפל בלפרוטומיה בכל מקרה של פרפורציה, ולהשאיר את הטיפול בנקז רק בחולים אשר בשום פנים ואופן לא ניתן לבצע לפרוטומיה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן