מטרת המחקר היתה לקבוע מהו מספר צילומי הרנטגן ומהו פיזורם ומהו המינון הרדיוגרפי האפקטיבי המצטבר (cED) בקרב ילודים פגים המאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ ילודים (NICU).
החוקרים סקרו את התיקים הרפואיים של כל הילודים הפגים (גיל הריון נמוך מ-34 שבועות) שאושפזו ב- NICU במהלך תקופה בת 18 חודשים ושוחררו בחיים. מודל מצטבר כללי שימש בכדי לבחון את הקשר בין cED לבין מאפייני החולים.
במהלך המחקר נבדקו 450 תיקים. גיל ההריון החציוני היה 30.1 שבועות (טווח של 24.1-33.9 שבועות), ומשקל הלידה החציוני היה 1250 גרם (טווח של 520-2760 גרם). המספר החציוני של צילומי רנטגן לילוד היה 10.6 (טווח של 0-95) וערך ה- cEDהחציוני עמד על µSv138 (טווח של µSv0-1450).
המינון המצטבר האפקטיבי עבר את הערך של 500µSv ב-7.6% מהמקרים. גורמים שהשפיעו על המינון האפקטיבי המצטבר היו גיל ההריון, משקל הלידה, פרוצדורות הטיפול ותופעות לוואי קליניות.
החוקרים מציינים כי בשל הסיבוכים בעלי הפוטנציאל לסכן חיים המצויים בקרב הפגים, המינונים הרדיוגרפיים המצטברים שהתקבלו ב-ICU נראים נמוכים ביחס לחשיפה הסביבתית ולהמלצות הבינלאומיות. הם מסכמים כי מחקרים נוספים דרושים בכדי להעריך את ההשלכות האפשריות של החשיפה לקרינה מייננת בגיל זה לאורך החיים.
PEDIATRICS Vol. 117 No. 3 March 2006, pp. 882-888
הערות עורך:
נושא זה הופך להיות נושא “חם” באחרונה. כמו מחקרים רבים אחרים גם מחקר זה מראה שאין מקום להיסטריה סביב הקרינה המייננת אליהם חשופים הפגים. בכל מקרה ברור שעדיף להמנע מצילומים “רוטיניים” ולהשקיע מחשבה בכל צילום וצילום, לשקול את תועלתו לעומת הנזק התאורטי. חשוב להשתדל ולמנוע את חשיפת הגונדות לקרינה שלא לצורך.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!