חשיבות CRP באבחנה, טיפול ופרוגנוזה במקרי NEC /סקירתו של ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה(מתוך Pediatrics)

ממחקר פרוספקטיבי חדש נמצא כי קיימת קורולציה בין רמות C-Reactive Protein (CRP) בסרום ובין Necrotizing Enterocolitis (NEC) בשלבים 2 ו-3. החוקרים משערים כי ביצוע מדידות CRP עוקבות, בשילוב עם צילומי רנטגן בטניים, ישפרו את האבחנה של ילודים עם NEC.

החוקרים ביצעו 3 מדידות של רמות CRP בסרום, כל 12 שעות וכאשר היו אבנורמליות, ביצעו מדידה אחת ליום. כאשר התסמינים הקליניים נותרו וצילומי הרנטגן הבטני היו אבנורמלים, ביצעו צילומים נוספים.

מבין 241 הילודים שהוערכו בעקבות סימנים במערכת העיכול, 11 סבלו מ-Ileus או Benign Pneumatosis Intestinalis עם רמות CRP תקינות, הביטויים במערכת העיכול נעלמו תוך 48 שעות, טיפול אנטיביוטי הופסק תוך פחות מ-48 שעות וההזנה חודשה בשלב מוקדם ללא סיבוכים.

55 ילודים סבלו מ-NEC בשלב 2/3, בכולם נרשמו מדדי CRP אבנורמלים, בלא תלות בתוצאות תרביות הדם. בילודים עם NEC בשלב 2, מדדי CRP שבו לנורמה לאחר 9 ימים בממוצע, פרט למקרים בהם התפתחו סיבוכים דוגמאת התפתחות אבצס.

לסיכום, בילודים עם חשד ל-NEC ורמות CRP תקינות עדיף להפסיק את הטיפול האנטיביוטי ולחדש את ההזנה בהקדם. ב-NEC בשלב 2 או בשלב 3 יופיע מדדי CRP אבנורמלים. בילודים עם NEC, רמות גבוהות של CRP באופן ממושך לאחר התחלת הטיפול הרפואי, מעידות על סיבוכים נלווים, שעלולים לדרוש התערבות כירורגית.

PEDIATRICS Vol. 116 No. 5 November 2005, pp. 1064-1069

הערות עורך:

עדיין האבחנה של NEC היא קלינית בעיקרה. נראה סביר וטוב שנגלה סמנים נוספים ע”מ להבדיל האם באמת מדובר ב- NEC או שזו אזעקת שווא. יש לזכור כי CRP יעלה בכל מצב של ספסיס ואינו ייחודי ל-NEC. בכלל הרפואה בדיקת ה-CRP החליפה את בדיקת ש”ד ואולי גם אצלנו תיתן לנו סימני אזהרה במקרים גבוליים. אישית הנני מעדיף שיטפלו ביותר בריאים מאשר יפספסו חולים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן