רבדומיוליזיס (Rhabdomyolysis) במטופלים הנוטלים סטטינים , JAMA , מתוך jc431+שאלת השתלמות, למנויים-חינם!






ידוע כי שימוש בתרופות להפחתת רמת השומנים בדם, סטטינים (statins) ופיברטים (fibrates), יכול לגרום לנזק לשרירים, אשר נע בין עלייה אסימפטומטית ב- creatine kinase, ועד לרבדומיוליזיס (rhabdomyolysis). האפידמיולוגיה של מיופתיה (myopathy) על רקע זה אינה ברורה.

מתיאורי מקרה עולה כי גורמי סיכון הקשורים ברבדומיוליזיס כוללים גיל מבוגר, מין נקבה, סוכרת, ואי ספיקת כלייתית או כבדית, אולם תצפיות אלו לא אושרו על ידי עבודות מקיפות יותר.

הוערך כי שיעור ההיארעות של מיופתיה, המוגדרת כעלייה ב- creatine kinase אל מעבר לכפולה העשירית של הגבול העליון, נע בין חצי אחוז לאחוז, אולם לא קיימת הערכה אמינה לגבי השכיחות של רבדומיוליזיס.

מחקר זה בוצע במטרה להעריך את השכיחות של רבדומיוליזיס, בחולים אמבולטורים המטופלים בסטטינים, פיברטים, או בשתי התרופות יחדיו. הקוהורט שנבדק כלל למעלה מ- 250,000 חולים אמריקנים.

התרופות שנבדקו כללו את הסטטינים atorvastatin, simvastatin, pravastatin ו- cerivastatin, ואת הפיברטים gemfibrozil ו- fenofibrate.

בשנת 2001 cerivastatin נאסרה לשימוש בארה”ב עקב דיווחים על שיעור גבוה של רבדומיוליזיס במטופלים בתרופה.

בקוהורט הופיעו 16 מקרים של רבדומיוליזיס על רקע מונותרפיה (13 מטופלים בסטטינים, ו- 3 מטופלים בפיברטים), ו- 8 מקרים של רבדומיוליזיס על רקע טיפול משולב.

במטופלים בסטטינים simvastatin ו- atorvastatin הסיבוך הופיע לאחר ממוצע של שנת טיפול, במטופלים ב- cerivastatin או בפיברטים לאחר כחודשיים טיפול, ובמטופלים בשילוב של סטטין ופיבראט, לאחר כחודש טיפול בממוצע.

החולים שסבלו מהסיבוך היו בגיל ממוצע של 65 שנים. מרבית החולים הללו סבלו מכאבי שרירים ומחולשה במשך שבוע טרם אישפוזם.

שיעור ההיארעות של רבדומיוליזיס בחולים שטופלו במונותרפיה של atorvastatin, simvastatin, או pravastatin היה דומה, ועמד על כ- 0.5 מקרים לכל 10,000 שנות טיפול.

ההיארעות לאחר טיפול ב- cerivastatin היתה גבוהה יותר, כ- 5 מקרים לכל 10,000 שנות טיפול.

3 מקרים לכל 10,000 שנות טיפול נרשמו בעקבות טיפול בפיברטים.

טיפול משולב בסטטין ובפיבראט היה כרוך בסיכון גבוה יותר לרבדומיוליזיס בהשוואה למונותרפיה, והסיכון היה גבוה באופן חריג בשילוב של cerivastatin ופיבראט, ועמד על 1,000 מקרים לכל 10,000 שנות טיפול.

כל החולים נטלו מינון תקין של התרופות. גורמי סיכון לרבדומיוליזיס כללו גיל מבוגר (65 שנים ומעלה) וסוכרת, וגורמים אלו היו משמעותיים בייחוד במטופלים בשתי תרופות.

חולים רבים מטופלים כיום בסטטינים, וכמות המטופלים צפויה לעלות באופן ניכר בשנים הקרובות.

לאור זאת ישנה חשיבות לתוצאות מחקר זה, המראות כי בשלוש מהתרופות הנפוצות בקבוצה זו, הסיכון לרבדומיוליזיס הינו נמוך יחסית. חשוב שרופאים יהיו מודעים לסיכון המוגבר הקיים בחולים המטופלים בשילוב של סטטינים ופיברטים, ובייחוד בחולים מבוגרים הסובלים מסוכרת, וידעו להדריך את החולים בדבר הצורך להפסיק את הטיפול עם הופעתם של תסמינים המעידים על התפתחות של מיופתיה.

הערת העורך:

התסמונת המטבולית כוללת הפרעת ליפידים משולבת. היכולת של טיפול בסטאטינים אינה גבוהה בטיפול ברמות גבוהות של טריגלצירידים ורמות נמוכות של HDL , לפיכך יש מקום נרחב לשימוש בפיבראטים בשילוב עם סטאטינים.

בנוסף פיבראטים דרך השפעה על קולטני PPAR גמה משפיעה לטובה על כבד שומני ותפקוד אנדותליאלי . עובדות אלו וממצאים חדשים על הפחתה בתמותה כתוצאה של שימוש בפיבראטים יעלו בעתיד את השימוש במשפחת תרופות אלו. לפיכך יש חשיבות למחקר זה עם הצגת התועלת והסיכון אשר אמורים להיות מונחים לפני החולים הנוטלים תרופות אלו .


Incidence of Hospitalized Rhabdomyolysis in Patients Treated With Lipid-Lowering Drugs,  David J. Graham, MD, MPH,

JAMA. 2004;292:2585-2590


תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תוצאות לאחר 12 חודשים מניסוי אקראי מבוקר דמה להערכת סטנט חדשני לשופכה של הערמונית לטיפול בהיפרפלזיה שפירה של הערמונית

תוצאות לאחר 12 חודשים מניסוי אקראי מבוקר דמה להערכת סטנט חדשני לשופכה של הערמונית לטיפול בהיפרפלזיה שפירה של הערמונית

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|24/03/2026

מערכת ProVee להיפרפלזיה שפירה של הערמונית היא דור חדש של סטנט קבוע לשופכה הערמונית לטיפול בתסמיני דרכי השתן התחתונות משניים להיפרפלזיה שפירה של הערמונית

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן