דיון קליני : ילד בן 14 חודש שהתקבל למחלקת ילדים בגלל תפיחות בטן חוזרות ושלשול/מתוך JCP 20 בעריכת פרופ’ פריאר

ילד בן 14 חודש התקבל למחלקת ילדים בגלל תפיחות הבטן, הקאות ושלשולים.

            התינוק נולד לאחר הריון שנמשך 34 שבועות משקל הלידה 2560 ג”ם. בחודשים הראשונים לחייו הוא ינק.

            מתולדות המשפחה:- האם היתה בת 42 שנה בעת הלידה. היא סבלה מקוליטיס אולצרוזה דלקת כיבית בכרכשת זה 20 שנה. הטיפול היה מתן חוקנים שהכילו קורטיזון. האם שתתה חלב ואכלה גבינות אורגניות, ולא ידעה אם אלה עברו פסטור. 

            התינוק גדל בקצב תקין והיה בריא עד גיל שבעה חודשים. בגיל זה עבר ספירת דם והתגלה כי רמת ההמוגלובין היתה 7 ג”ם % בלבד, וזאת היתה הפתעה. התינוק טופל בתכשיר ברזל ורמת ההמוגלובין עלתה ל 10 ג”ם %.  התינוק עבר קולונוסקופיה ונמצאו גרנולומות באילאום המרוחק. בגיל תשעה חודשים הופיעו שלשולים והבטן תפחה. תופעות אלה חזרו לעיתים קרובות עד לאישפוזו בגיל 14 חודש.

            בגיל 11 חודש נבדק התינוק שוב, ונמצא כי משקל גופו ירד  ב 1.4 ק”ג. בבדיקת בליעת בריום נמצאו מספר לולאות במעי המרוחק שהתנפחו, וכן נמצאו מספר הצרויות סטריקטורות.

            בבדיקת דם לא נמצאו נוגדנים לגליאדין, רמת  IGA בדם תקינה ובדיקת כלורידים בזיעה נמצאה בגדר הנורמה. בגסטרוסקופיה ובדואודנוסקופיה לא היו ממצאים פתולוגיים והביופסיות היו תקינות. אך בבדיקת קולונוסקופיה נמצאו אזורים נגועים בכיבים ובדימומים, שהגיעו עד לצקום. הביופסיות הראו אזורים עם תאי ענק וכן הסננה לימפטית.

            בדיקת CT של הבטן הראתה שינויים דלקתיים בצד הימני התחתון של הבטן. קשרי לימפה במזנטריום היו מוגדלות ובחלקם הראו הסתיידות.

            בגלל השלשול הממושך ותפיחות הבטן אושפז התינוק בבית החולים. בקבלתו נמצא כי משקלו וגובהו היו קרובים לאחוזון ה 50. הפה והריריות היו יבשות. הבטן היתה רכה, לא רגישה ולא תפוחה. בבדיקות הדם נמצא  המוגלובין 10 ג”ם% ושקיעת הדם 62 מ”מ. סה”כ חלבונים בדם 4.5 ג”ם% בלבד.

            בסיכום, החולה סבל משלשולים חוזרים, אנמיה מחוסר ברזל, שקיעת דם מוחשת רמת חלבונים ירודה בדם ושינויים דלקתיים  בבטן. הרופאים העלו  חשדות שהתינוק סובל ממחלת Crohn מאחר וגם האם סבלה ממחלה דלקתית במעי. אך אבחנת מחלת Crohn בגיל החולה נדירה היא. 

עלתה האפשרות שהתינוק סובל מזיהום במערכת העיכול.  הממצאים הקליניים, וכן הממצאים בבדיקת ה CT של הבטן מתאימים לתיאורים של זיהום בחיידק   Yersinia enterocolitica . אלא שזיהום בחיידק זה על פי רוב נמשך תקופה קצרה בלבד.

חיידק נוסף המסוגל ליצור קונסטלציה זאת של תלונות, הוא חיידק השחפת mycobacterium tuberculosis.  המהלך הקליני האופייני לשחפת במעי הוא של  מחלה כרונית עם עליות וירידות במצב  החולה.  תוארה גם צורה חריפה של שחפת אנטסטינלית, בה הזיהום חריף, ומתפשט במהירות למחזור הדם ולמערכת העצבים המרכזית.

עלתה אפשרות נוספת והיא של מחלת ה .Sarcoidosis Sarcoidosis  מחלה  נדירה בגיל זה, שכן בגיל זה מדובר בדרך כלל במחלה תורשתית, אוטוסומלית דומיננטית. הגן המקודד למחלה זו יושב על כרומוסם 16. חולי   Sarcoidosis בגיל צעיר,  סובלים בנוסף, מדלקת פרקים, uveitis   פריחה ועלייה ניכרת בגלובולינים בדם. בחולה שלנו לא נצפו סימנים אלו, וכן לא נמצאו מקרים דומים במשפחה.

הרופא שניהל את הדיון היה בדעה שמדובר במחלת שחפת המעי. ואילו הגסטרו- אנטרולוג שטיפל בתינוק אבחן

Atypical necrotizing enterocolitis עם סטריקטורה באילאום

מאחר ולא ניתן היה להגיע לאבחנה  מקובלת על כולם, ובגלל החשיבות של טיפול מתאים, הוחלט לבצע לפרוטומיה. בלפורוטומיה נמצא כי האילאום הסופי היה מורחב במידה ניכרת כנראה בגלל סטריקטורה שנמצאה באזור  דיסטלי להרחבה. בנוסף נמצאו גרנולומות מרובות ואזורים נמקיים. בצביעת הביופסיה  נמצאו חיידקים עמידים לחומצה, תופעה האופיינית לחיידקי שחפת. בתרבית צמחו חיידקי Mycobacterium tuberculosis .

התינוק קיבל טיפול שכלל מתן isoniazid,  rifampin,  ,ethambutol ו    pyrazinamide.  מכאן והלאה מצבו הלך והשתפר.

כפי שתיארנו למעלה, האם סבלה ממחלת מעיים שאובחנה כקוליטיס אולצרוזז. לאור הממצאים בבנה, עלה החשד שמא גם האם סובלת משחפת המעי. צלום ריאות של האם הראה הסננה אופיינית לשחפת ובתרבית הליחה צמח Mycobacterium tuberculosis . אם כן אין ספק שלאם היתה שחפת הריאות. אך מנגד, בהעדר סטריקטורות במעי, נראה שהיא סובלת מקוליטיס אולצרוזה ולא משחפת המעי.

בשלב ברורים אלה אצל התינוק,  מחלת המעיים של האם החריפה, ומנזק  במעי הגס  בלבד התפשטה המחלה למעי הדק. הפעם אובחנה שחפת המעי הדק, למרות שללא ספק עד כה האם סבלה אך ורק מקוליטיס אולצרוזה.

בסיכום, התינוק החולה סבל מחלה שחפתית של המעי וטיפול אנטי שחפתי הדביר את הזיהום. קרוב לודאי שהתינוק נדבק מאמו, שאכן היא סבלה  משחפת הריאות.

האם, סבלה משחפת הריאות ומדלקת לא זיהומית במעי הגס משך שנים רבות. בעת אשפוז התינוק במחלקה, הופיע אצל האם שחפת המעי הדק.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן