|
בכתבה קודמת הערכנו את אריסטו כמדען הגדול בכל הזמנים, כפילוסוף, כביולוג ואסטרונום. על אף שלא היה רופא, הוא כתב תיאור מאלף על מהלך הלידה, ועל התנהגות התינוק בימיו הראשונים. תאור זה הבאנו לפני חודש. היום נתאר מספר תצפיות בנושאים רפואיים שונים מפרי עטו. אריסטו מתייחס לבקיעת שניים, ומציין כי יש תינוקות הנולדים עם שניים, אם כי ברובם בוקעות השניים בגיל שבעה חודשים. ומכאן הוא ממשיך, שבדרך כלל השיניים הקדמיות מופיעות ראשונות, ויש שהחותכות העליונות מקדימות, ולפעמים התחתונות. בקריאת דברים אלה, לא ברור לי האם השתנו מהלכי הטבע, או האם אריסטו לא שם את הדגש במקום הנכון, שכן נדיר שתינוק ייולד עם שניים הנראות לעין. הוא הדין לגבי מקום בקיעת השיניים. ניסיוננו שהחותכות התחתונות מקדימות לעליונות. גם אם מדי פעם החותכות העליונות מקדימות, לא הייתי מציג זאת כתופעה פיזיולוגית. נראה שבימי אריסטו פרכוסים ביילודים היו שכיחים יותר מאשר היום. אך תצפיותיו מעלות תמיהה. לדעתו התופעה שכיחה במיוחד בתינוקות הניזונים מכמויות חלב אם גדולות, או מאיכות עשירה של חלב אם, וכן בתינוקות במצב תזונתי טוב. יין אדום מעודד פירכוסים, – לדעת אריסטו, במיוחד אם לא מזגו בו מים. אריסטו מוסיף עוד גורמים לפרכוסים, והם מאכלים מהם מתפתחים גזים, וכן עצירות. אריסטו מספר שרוב התינוקות עם פרכוסים מתים לפני היום השביעי לחייהם, וזו הסיבה לדחיית קביעת שם התינוק ליומו השביעי. אריסטו מנבא לתינוק ששרד שבעה ימים סיכוי טוב יותר לחיות. היום אנחנו סוברים שפרכוסים לאחר הלידה הם תוצאה של זיהום דוגמא דלקת קרום המוח או tetanus neonatorum, גורמים מטבוליים כגון היפוגליקמיה או היפוקלצמיה ודימומים או סטיות מבניות למשל porencephaly. עוד הערה מוזרה מביא אריסטו, פירכוסים נפוצים יותר בעת שהירח מלא. לא ידוע לי על עבודה מדעית המאששת תצפית זאת. אריסטו מצין שדמיון קיים בין התינוק להוריו, ושולל מכל וכל, דיעה הנשמעת לפעמים עוד בימינו אנו, כי להתרשמויות בעת ההריון השפעה על מראה התינוק. לגבי צבע העיניים אריסטו מעיר, כי צבע העיניים בהיר בלידה, ורק כעבור מספר חודשים נקבע הצבע הסופי. וזה גם ניסיוננו. בביולוגיה כללית, אריסטו ניתח בעלי חיים כגון דגים והיה לו ידע רב באנטומיה ובאמבריולוגיה. כן הוא מתאר את מערך החיים החברותיים של דבורים ואת ההתפלגות המעמדית השונה בין הדבורים. בזה נסיים את התאור הקצר על אריסטו, החוקר הדגול. |
השוואה בין טיפול אנטיביוטי באמפיצילין ואמינוגליקוזידים לעומת אמפיצילין וצפוטקסים (קלפורן) בפגים קטנים
מקור: Pediatric Research
אין תגובות14/06/2026
במחקר שפורסם ב־Pediatric Research בדקו החוקרים שני פרוטוקולי טיפול אנטיביוטי אמפירי בפגים שהינם מקובלים בפגיות ובארצות שונות; האחד טיפול באמפיצילין ואמינוגליקוזידים (כמו גנטמיצין או אמיקצין), והאחר אמפיצילין יחד עם צפוטקסים (קלפורן)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!