מנתונים שפורסמו בכתב העת Epilepsia עולה כי אפילפסיה מלווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כולל אירועים מוחיים או הפרעות קצב.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את הקשר בין אפילפסיה ותרופות אנטי-אפילפטיות ובין אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים. לצורך כך, הם אספו נתונים רפואיים אודות מטופלים מווילס וערכו מחקר עוקבה תואם רטרוספקטיבי בשנים 2003-2017 של מבוגרים עם אפילפסיה שקיבלו מרשם לטיפול בתרופה נוגדת-פרכוס. ביקורות הותאמו לפי גיל, מין, מצב סוציאלי ושנת כניסה למחקר.
המשתתפים במחקר היו במעקב לזיהוי אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כולל דום לב, אוטם לבבי, אירוע מוחי, מחלת לב איסכמית, הפרעת קצב בעלת משמעות קלינית, תרומבואמבוליזם, התפתחות אי-ספיקת לב, או תמותה קרדיווסקולארית.
קבוצת המקרים כללה 10,241 משתתפים (גיל ממוצע של 49.6 שנים, 52.2% גברים) להם התאימו החוקרים 35,145 ביקורות. מבין המשתתפים עם אפילפסיה, 3,180 (31.1%) קיבלו טיפול בתרופות נוגדות-פרכוס ממשפחת EIASD (Enzyme Inducing Anti-Seizure Drugs) ו-7,061 משתתפים (68.9%) קיבלו תרופות שאינן פועלות במנגנון זה.
בקבוצת המקרים תועד סיכון מוגבר לאירוע קרדיווסקולארי מג’ורי בהשוואה לביקורות (יחס סיכון מתוקן של 1.58, p<0.001). לא תועד הבדל משמעותי בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים בין חולים שטופלו בתרופות ממשפחת EIASD ואלו שטופלו בנוגדי-פרכוס הפועלים במנגנון אחר (יחס סיכון מתוקן של 0.95, p=0.300).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולי אפילפסיה תחת טיפול בנוגדי-פרכוס קיים סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לביקורות. הממצאים מדגישים את חשיבות איזון הסיכון למחלות לב וכלי דם כחלק מהטיפול הכולל בחולים עם אפילפסיה.
Epilepsia, May 27, 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!