במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי היסטוריה של לידת עובר מת מלווה בעלייה בסיכון להישנות התופעה בהריון עוקב, כאשר הסיכון גבוה במיוחד במקרים שבהם לידת המת הקודמת יוחסה לאי־ספיקה שלייתית.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל 77,689 נשים עם שתי לידות יחיד עוקבות במוסד אקדמי יחיד בין השנים 2000–2023. מתוך אוכלוסייה זו, 508 נשים חוו לידת עובר מת בהריון הראשון.
במחקר הוגדרה לידת עובר מת על פי משקל לידה של 500 גרם ומעלה לפני תחילת שנת 2020 ולאחר מכן כגיל היריון של לפחות 20 שבועות או משקל לידה של 350 גרם ומעלה. כל מקרי לידות מת נבחנו על ידי ועדה רב־תחומית תוך שימוש בהערכה סטנדרטית של ההיסטוריה הרפואית האימהית, בדיקות מעבדה, הדמיה, פתולוגיה של השליה (שהושלמה ב־87% מהמקרים), נתיחות לאחר המוות (45.3%) ובדיקות גנטיות לצורך קביעת הסיבה העיקרית.
בניתוח התוצאות נמצא כי נשים עם היסטוריה של לידת עובר מת היו בסיכון גבוה יותר להישנות בהשוואה לנשים עם לידה תינוק חי קודם לכן (יחס סיכון של 2.44). כאשר נותחה תת־קבוצה של נשים שבהן לידת המת יוחסה לאי־ספיקה שלייתית, נמצא סיכון מוגבר עוד יותר להישנות בהשוואה לנשים ללא היסטוריה של לידת עובר מת (יחס סיכון של 6.00).
עוד נמצא כי ההבדל בסיכון המוחלט ללידת עובר מת בהריון עוקב היה 0.7% בין נשים עם וללא היסטוריה של לידת עובר מת, ו־2.4% בקרב נשים שבהן לידת המת הקודמת יוחסה לאי־ספיקה שלייתית.
החוקרים מסכמים כי ישנה חשיבות רבה לזיהוי הסיבה ללידת עובר מת בהערכת הסיכון להישנות, ומדגישים את חשיבות הבירור המקיף לאחר אירוע כזה, כולל בדיקה פתולוגית של השליה וסקירה רב־תחומית.
- Am J Obstetrics & Gynecol, June 22, 2026
- לידיעה ב-PubMed










תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!