במאמר שפורסם בכתב העת Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב נשים לאחר מנופאוזה שלא טופלו בעבר בהיפרליפידמיה, פרופיל שומנים לא מיטבי היה קשור לסיכון מוגבר למחלת לב כלילית במהלך טיפול הורמונלי פומי בגיל המעבר. לעומת זאת, בקרב נשים עם פרופיל שומנים מיטבי לא נצפתה עלייה בסיכון. בפרט, נשים עם רמות LDL של 190 מ”ג/ד”ל שקיבלו טיפול ב-CEE (או Conjugated Equine Estrogen) בשילוב MPA (או Medroxyprogesterone Acetate) תועד סיכון מוגבר למחלת לב כלילית, בהשוואה לאלו בזרוע הפלסבו.
מטרת המחקר הייתה לבחון האם המצב הקרדיומטבולי, ובפרט פרופיל השומנים, משפיע על הסיכון למחלת לב כלילית בקרב נשים לאחר מנופאוזה המקבלות טיפול הורמונלי.
החוקרים בחנו את הנתונים משני מחקרים אקראיים במסגרת פרויקט Women’s Health Initiative, אשר כללו נשים לאחר מנופאוזה בגילאי 50–79 שנים בארה”ב בין השנים 1993 ל-1998.
נשים שעברו כריתת רחם (10,739 משתתפות), המשתתפות הוקצו באקראי לקבלת CEE במינון של 0.625 מ”ג/יום או פלסבו. נשים עם רחם שמור (16,608 משתתפות) חולקו באקראי לקבלת CEE במינון יומי של 0.625 מ”ג בשילוב עם MPA במינון יומי של 2.5 מ”ג או פלסבו. משך המעקב החציוני היה 6.8 שנים ו-5.2 שנים, בהתאמה.
הערכת המצב הקרדיו-מטבולי התבססה על פרופיל השומנים, כולל ריכוזי LDL, HDL ו-Non-HDL Cholesterol, טריגליצרידים ויחס LDL/HDL, כמו גם על-בסיס לחץ דם, רמות סוכר בדם ונוכחות תסמונת מטבולית.
התוצא העיקרי היה מחלת לב כלילית, שהוגדרה כאוטם שריר הלב שאינו קטלני או מוות ממחלת לב כלילית. תוצאים משניים כללו שבץ, תרומבואמבוליזם ורידי ותמותה מכל הסיבות.
מהנתונים עולה כי בקרב נשים שלא קיבלו טיפול קודם להיפרליפידמיה וטופלו ב-CEE בשילוב עם MPA, הסיכון למחלת לב כלילית בנשים עם רמות LDL תקינות (מתחת ל-130 מ”ג/ד”ל) היה דומה לזה שתואר בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.59, רווח בר-סמך 95% של 0.31-1.10). לעומת זאת, בנשים עם ריכוז LDL של 190 מ”ג/ד”ל ומעלה תועד סיכון מוגבר למחלת לב כלילית (יחס סיכון של 2.77, רווח בר-סמך 95% של 1.42-5.40).
מניתוח הנתונים עלה כי עליה ביחס LDL:HDL לוותה בעליה בסיכון למחלת לב כלילית בנשים שקיבלו טיפול משולב ב-CEE ו-MPA. יחס LDL:HDL נמוך מ-2.5 לווה ביחס סיכון של 0.73 (רווח בר-סמך 95% של 0.39-1.37), לעומת יחס LDL:HDL של 4 ומעלה שלווה בסיכון של 1.76 (רווח בר-סמך 95% של 1.08-2.88); במחקר להערכת CEE בלבד תועדו דפוסים לא מובהקים סטטיסטית.
במהלך השנתיים הראשונות לאחר ההקצאה לטיפול, הסיכון הכולל למחלת לב כלילית היה גבוה יותר באופן מובהק בקרב נשים במחקר להערכת משלב CEE עם MPA (יחס סיכון של 1.50, רווח בר-סמך 95% של 1.06-2.13).
לחץ דם, רמות סוכר בדם, רמות טריגליצרידים ונוכחות תסמונת מטבולית לא השפיעו על הסיכון למחלת לב כלילית משנית ל-CEE או משלב CEE עם MPA.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הערכת פרופיל השומנים עשויה לסייע בהתאמת טיפול הורמונלי בגיל המעבר לנשים שעשויות להפיק ממנו את התועלת הגדולה ביותר.
- Obstetrics & Gynecology, July 24, 2026
- לידיעה ב-PubMed
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!