סקירה קלינית מקצועית: החייאת פגים מאוחרים בחמצן לעומת אוויר (מחקר AIROPLANE)

מקור: JAMA
פגים מאוחרים (שבועות 32 עד 36 להריון) (Late preterms) הם כ־85% מכלל לידות הפגים בעולם, אך רמת הראיות לגבי תמיכה נשימתית ראשונית בקבוצה זו מוגבלת מאוד בהשוואה לפגים קיצוניים (<32 שבועות) או יילודים שנולדו במועד

תמצית מנהלים (Executive Summary)
מחקר ה־AIROPLANE הוא ניסוי קליני מבוקר, אקראי ומוצלב (Cluster Randomized Crossover Trial) שנערך ב־26 מרכזים רפואיים באוסטרליה, ובחן אם התחלת תמיכה נשימתית בחדר לידה עם ריכוז חמצן נשאף FiO2 של 0.30 (30% חמצן) לעומת 0.21 (אוויר חדר, 21% חמצן) מפחיתה את הצורך בתמיכה נשימתית מתמשכת בעת הלידה בקרב פגים מאוחרים (שבועות 32+0 עד 35+6 להריון).

הממצא המרכזי
לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בשיעור הפגים שנזקקו לתמיכה נשימתית בעת הלידה בין קבוצת ה־FiO2 0.30 (72.6%) לבין קבוצת ה־FiO2 0.21 (73.3%) עם זאת, בניתוח משני (תוצאות אקספלורטוריות), פגים שהחלו החייאה ב־FiO2 0.30 חוו ירידה מובהקת בצורך בהנשמה פולשנית (אינטובציה) לאחר הלידה וכן ירידה בצורך בהסלמה של אמצעי החייאה מתקדמים בחדר הלידה עצמו, ללא עדויות לסיכון או נזק.

רקע קליני ורציונל המחקר (Background & Rationale)
הנחיות קיימות: הנחיות ה־ILCOR העדכניות ממליצות להתחיל החייאה באוויר חדר ( FiO2 0.21) ביילודים שנולדו החל משבוע 35 להריון כדי למנוע עקה חמצונית (oxidative stress) ותמותה, ומאידך להתחיל ב-FiO2 של 0.30 לפחות בפגים שנולדו לפני שבוע 32.

היעדר הקונצנזוס: בטווח שבין שבועות 32 ל־35 להיריון, לא היו קיימות ראיות מספקות לקביעת הנחיה חד־משמעית, מה שהוביל לשונות קלינית נרחבת ברחבי העולם (כש־42% מהרופאים החלו ב־FiO2 0.21 ו־35% ב־FiO2 0.30).

מתודולוגיה ותכנון המחקר (Methodology & Trial Design)
תכנון המחקר:
מחקר פרוספקטיבי, פתוח (open-label), מוצלב לפי אשכולות (cluster randomized crossover trial) ב־26 בתי חולים מיילדותיים (שלישוניים, אזוריים, ציבוריים ופרטיים) באוסטרליה. המחקר בוצע באישור ויתור על הסכמה מדעת מראש (waiver of informed consent) לאור מצב החירום בחדר הלידה והיעדר עדיפות מוכחת בין הגישות.

אוכלוסיית המחקר: 1,818 יילודים שנולדו בשבועות 32+0 עד 35+6 להריון ללא מומים מולדים קשים, אשר החלו לקבל תמיכה נשימתית בחדר הלידה בתוך 3 הדקות הראשונות לחיים.

ההתערבות: כל מרכז רפואי הוגרל אקראית להתחיל תמיכה נשימתית ב־FiO2 0.30 או ב־FiO2 0.21 במהלך 3 הדקות הראשונות לחיים (או לפחות דקה אחת של תמיכה נשימתית). בחצי הדרך של תקופת הגיוס, המרכזים ביצעו הצלבה (crossover) לזרוע הטיפול השנייה לאחר שבוע של שטיפה (washout). כעבור 3 דקות, טיטרציית החמצן בוצעה לפי הסטורציה ושיקול דעת קליני.

יעד ראשוני (Primary Outcome): צורך בתמיכה נשימתית מתמשכת (כל שילוב של CPAP, הנשמה בזרם גבוה, הנשמה בלחץ חיובי או אינטובציה) בחדר הלידה.

יעדים משניים (Secondary Outcomes): מדדים משניים שכללו ציוני אפגר, דרגת התמיכה הנשימתית המרבית בחדר הלידה, צורך באינטובציה בהמשך האשפוז, מתן סורפקטנט, משך האשפוז, העברות בין בתי חולים ותמותה.

תוצאות עיקריות (Main Results)

א. יעד ראשוני

תמיכה נשימתית בחדר הלידה:

זרוע FiO2 0.30 72.6% (700 מתוך 964 יילודים).

זרוע  FiO2 0.21 73.3%: (626 מתוך 854 יילודים).

הפרש סיכון (Risk Difference): 0.83- (95%CI -4.33-2.67 p=0.67)

מסקנה לגבי היעד הראשוני: לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי אסטרטגיות התחלת החמצן. ניתוחי רגישות ותת-קבוצות (לפי גיל הריון, או מרכז שלישוני מול לא-שלישוני) הדגימו תוצאות עקביות ללא תלות בתת-הקבוצה.

ב. יעדים משניים בולטים

מתוך 12 יעדים משניים שנבדקו, 2 הדגימו הבדלים בעלי משמעות קלינית (בניתוח אקספלורטורי ללא תיקון להשוואות מרובות):

דרגת התמיכה הנשימתית והחייאה בחדר הלידה:

יילודים בקבוצת FiO2 0.30 היו בסיכון נמוך מובהק להזדקק לרמות תמיכה והחייאה גבוהות יותר בחדר הלידה Proportional Odds Ratio: 0.70, (95%CI: 0.52–0.95).

הנשמה לא־פולשנית בלחץ חיובי: 62.9% ב־FiO2 0.30 מול 65.6% ב־FiO2 0.21.

הנשמה פולשנית / מסכה לארינגיאלית: 2.1% מול 2.8%.

עיסויי חזה ו/או אדרנלין: 2.0% מול 2.9%.

הנשמה פולשנית (אינטובציה) מעבר לחדר הלידה:

ירידה מובהקת בשיעור הילודים שנזקקו לאינטובציה במהלך האשפוז בקבוצת ה־FIO2 0.30 6.4% (61/959) לעומת 9.3% (79/852) בקבוצת ה־FIO2 0.21 0.69 RR=  עם הפרש סיכון (Risk Difference): 2.79- (95%CI 0.47-0.91)

תמותה ובטיחות:

נרשמו 2 מקרי תמותה בקבוצת ה־FiO2 0.30 (0.2%) לעומת 7 מקרי תמותה בקבוצת ה־FiO2 0.21 (0.8%)8. התמותה הכוללת הייתה נמוכה מהמצופה באוכלוסייה זו.

עלייה ב־FIO2 במהלך הייצוב בחדר הלידה:

ממוצע FIO2 מרבי בחדר הלידה היה 0.53 בקבוצת ה־FIO2 0.30 ו־0.55 בקבוצת ה־FIO2 0.21.

82.7% מהילודים בקבוצת ה־FiO2 0.21 נזקקו להעלאת ריכוז החמצן מעבר ל־0.21 במהלך הייצוב, לעומת 63.5% בקבוצת ה־0.30.

ללא הבדלים מובהקים במדדים נוספים: לא נמצאו הבדלים בציוני אפגר (חציון 6 בדקה 1, 8 בדקה 5), מתן סורפקטנט (7.6% מול 9.9%), משך אשפוז ממוצע (~23 ימים) או שיעור העברות בין בתי חולים.

דיון קליני ומגבלות המחקר (Discussion & Limitations)

נקודות חוזק ומשמעות קלינית:

מענה על פער ידע מרכזי: מחקר זה מספק לראשונה ראיות מבוקרות ורחבות היקף לגבי מתן חמצן בחדר לידה בקרב פגים מאוחרים (32–35 שבועות), קבוצה שעד כה הייתה חסרה הנחיות מבוססות עובדות של ה־ILCOR.

רציונל פיזיולוגי: הממצאים המשניים תואמים מחקרים פיזיולוגיים ומודלים בחיות המראים כי מתן חמצן ראשוני בריכוז מתון (30%) משפר את המעבר הפיזיולוגי הריאתי בלידה, מגביר את המאמץ הנשימתי העצמוני ומפחית את הצורך בהנשמה פולשנית.

תכנון פרגמטי ומייצג: שימוש במבנה Cluster Crossover עם ויתור על הסכמה מדעת אפשר גיוס מהיר של 1,818 פגים במגוון רחב של בתי חולים (שלישוניים ואזוריים), מנע הטיית סלקציה ושיקף נאמנה את הפרקטיקה היומיומית.

מגבלות המחקר:

שיעור יעד ראשוני גבוה מהצפוי: 73% מהפגים נזקקו לתמיכה נשימתית בלידה (לעומת צפי מוקדם של 51%), מה שמעיד על גישה זהירה ומנטרת של הצוותים.

חלון התערבות קצר (3 דקות): משך ההתערבות הראשונית היה קצר (3 דקות), ורוב היילודים בשתי הזרועות נזקקו להעלאת FIO2 בהמשך הייצוב לפי הסטורציה.

מחקר פתוח (Unblinded): הצוותים הקליניים ידעו מהו ה־FIO2 ההתחלתי, דבר שעלול היה להשפיע באופן סובייקטיבי על ההחלטה לגבי הסלמת הטיפול הנשימתי או המשך תמיכה בלידה.

ניתוח אקספלורטורי: הממצאים המשניים לטובת  FiO2 0.30 לא תוקנו להשוואות מרובות (multiplicity adjustment), ולכן יש להתייחס אליהם בזהירות מבוקרת כגורמים השערות.

שורה תחתונה והמלצה קלינית (Clinical Conclusion)

ללא הבדל ביעד הראשוני: התחלת החייאה ב־FIO2 של 0.30 לעומת 0.21 בפגים שנולדו בשבועות 32 עד 35 אינה משנה את השיעור הכולל של פגים הנזקקים לתמיכה נשימתית בעת הלידה.

יתרונות אפשריים ב־FiO2 0.30: הנתונים המשניים מצביעים על כך שמתן ראשוני של  FiO2 0.30 עשוי להפחית את הצורך בהנשמה פולשנית (אינטובציה) במהלך האשפוז ובאמצעי החייאה מתקדמים בחדר הלידה, ללא עדות לנזק או לסיכון יתר.

המלצה פרקטית: החוקרים מציינים כי התחלת תמיכה נשימתית ב־FiO2 0.30 בפגים בשבועות 32–35 להריון משמשת אסטרטגיה קלינית סבירה ובטוחה לייצוב ראשוני בחדר הלידה, אשר עשויה להיכלל בעדכוני ההנחיות הבינלאומיות בעתיד.

Peart SR, Manley BJ, Cheong JLY, et al. Oxygen vs Air at Birth for Moderate- to Late-Preterm Infants: The AIROPLANE Cluster Randomized Crossover Trial. JAMA. 2026;336(15):1319–1328. doi:10.1001/jama.2026.14201

הערות העורך

המחקר הזה עונה על השאלה באיזה ריכוז חמצן עלינו להתחיל בהחייאה של פגים מאוחרים בשבועות 32–35. אנו יודעים שההמלצה היא להתחיל בריכוז חמצן של 30% בפגים קטנים מ־32 שבועות ואילו להתחיל באוויר חדר בפגים וילודים במועד בגיל מאוחר מ־35 שבועות. כעת, המחקר הזה טוען שסביר שאפשר להתחיל בריכוז חמצן של 30% גם בפגים בשבועות 32–35. כלומר, להתחיל בריכוז חמצן של 30% בפגים עד לשבוע 35, וב‏21% (אוויר חדר) בכאלה שלאחר שבוע 35.

ד"ר ברנרד ברזילי, מנהל אגף ילודים ופגים, מרכז רפואי מעייני הישועה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

1 תגובות
  • avi.rotschild

    avi.rotschild

    10.11.2026

    למה לא 25% או 28%?

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן