הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

מטרה
להעריך את הקשר בין גיל לבין היארעות חדשה (incident) של מחלת אבני כליות, תוך שימוש בנתונים עדכניים של אוכלוסייה לפי גיל ומין מתוך ה־UK Biobank. ה־UK Biobank הוא מאגר מידע רפואי ומחקר מדעי בבריטניה. המאגר מרכז נתונים של חצי מיליון מתנדבים בריטים בין השנים 2006–2010 (כשהיו בטווח הגילים 40–69) וכוללים נתונים גנטיים – מיפוי דנ”א (DNA) מלא, עשרות אלפי סריקות MRI של המוח, הלב, הבטן והעצמות, מידע על אורחות חיים כמו תזונה, פעילות גופנית, שינה, עישון ותעסוקה ורשומות רפואיות לגבי אבחנות, אשפוזים, בדיקות דם ומקרי מוות.

שיטות
נלקחו נתוני עוקבה בקרב 494,745 משתתפים ממאגר ה־UK Biobank. הוצאו מהמחקר 7,406 אנשים עם היסטוריה מתועדת של אבני כליות לפני ההכללה במאגר. המשתתפים היו במעקב משנת 2010 ועד 2022. התוצאה העיקרית הייתה אבחנה ראשונה של אבני כליות במהלך תקופת המעקב. שיעורי ההיארעות לפי גיל ומין חושבו לכל 100,000 שנות־אדם (person-years). ניתוחי רגרסיה ליניארית שימשו להערכת הקשר בין גיל לבין היארעות אבני כליות בעוקבה הכוללת ובתת־קבוצות לפי מין.

תוצאות
במהלך תקופת המעקב זוהו 5,614 מקרים חדשים של אבני כליות. המספר המוחלט של המקרים הגיע לשיאו בקבוצת הגיל של 63 עד 65 שנים. שיעורי ההיארעות עלו בהדרגה עם הגיל, ונעו בין 39.4 ל־150.54 לכל 100,000 שנות־אדם בין הגילים 46 ו־80. רגרסיה ליניארית הדגימה קשר חיובי מובהק בין גיל לבין היארעות אבני כליות בגברים, בנשים ובעוקבה הכוללת.

מסקנה
מחקר עוקבה גדול זה מדגים קשר ליניארי חיובי בין גיל לבין היארעות אבני כליות. ממצאים אלה עומדים בסתירה לתפיסה המסורתית לפיה היארעות אבני כליות מגיעה לשיאה בין העשור הרביעי לשישי לחיים. תוצאות המחקר מלמדות על החשיבות של ערנות קלינית לגבי המצאות אבני כליות באוכלוסיות מבוגרות יותר.  מעניין יהיה לאשרר ממצאים אלה גם באוכלוסייה בישראל.

 

Huang CT, Assimos D, Schumacher FR, Bodner D, Stoller M, Wu CW. Redefining Kidney Stone Incidence: Emerging Age-Related Patterns. J Endourol. 2026 Oct 14:8927790261495498. doi: 10.1177/08927790261495498. Epub ahead of print. PMID: 42870750.

פרופ' אלכסנדר גרינשטיין, עורך המדור, עוסק בכל ענפי האורולוגיה עם התמקצעות מיוחדת בכל הקשור להפרעות בתפקוד מיני. ראש תחום אורולוגיה בחיל רפואה. עבד כרופא בכיר במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) כמנהל המרפאה האורולוגית. בהמשך עבד כרופא בכיר ביחידה לניו־אורולוגיה במרכז הרפואי ע"ש רמב"ם.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: UROLOGY
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|20/01/2026

אבנים במערכת השתן הן תופעה שכיחה במיוחד באקלים חם כמו בישראל, והמאמר המוצג סקר את הקשר של שאת אפיתל המעבר ומחלת אבנים בדרכי השתן העליונות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן