עליה בשימוש באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווה בעליה בחשש מפני אובדן מסת שריר

מקור: Obesity

מסקירה חדשה שפורסמה בכתב העת Obesity עולה כי טיפול המחקה אינקרטינים לעודף-משקל או השמנת-יתר מלווה באובדן רקמה רכה רזה, ובחלק מהמחקרים, ירידה בצפיפות עצם באתרים במרכז השלד. עם זאת, הכותבים מציינים כי ההשפעות הקליניות על התפקוד הגופני והסיכון לשברי שבריריות בקשישים, אינם מובנים היטב.

הכותבים מבהירים כי היקף המרשמים לתכשירים המחקים פעילות אינקרטינים עלה בהיקף פי שמונה בין 2016 ו-2022; עם זאת, ההשפעות של תרופות אלו על השריר, בריאות העצם ותוצאות תפקודיות, בפרט בקשישים, אינן ידועות.

הסקירה הממוקדת כללה נתונים ממחקרים אקראיים ומבוקרים ומחקרים תצפיתיים שנערכו במספר מדינות להערכת ההשפעות של טיפולים המחקים פעילות אינקרטינים (Liraglutide, Semaglutide ו-Tirzepatide) על בריאות השריר והעצם במטופלים עם עודף-משקל או השמנה.

הסקירה כללה מספר מחקרים אודות Liraglutide (1.3-3.0 מ”ג/יום), Semaglutide (1.0-2.4 מ”ג/שבוע) ו-Tirzepatide (5-15 מ”ג/שבוע), עם משך טיפול שנע בין 16-72 שבועות.

במחקרים שנכללו הושלמה הערכה של הרכב הגוף בשיטות שונות, כולל DEXA, פלתיזמוגרפיה ובדיקת MRI, להערכת מסת שריר, רקמה רכה רזה ומסה ללא-שומן.

מכלל המחקרים עלה כי טיפול ב-Liraglutide הוביל לאובדן רקמה רכה רזה בהיקף של עד 4.2 ק”ג (ירידה של כ-44% מכלל המשקל שאבד), Semaglutide הוביל לירידה ברקמה רכה רזה או מסה ללא-שומן של 0.8-5.3 ק”ג (12-40% מכלל המשקל שאבד) ו-Tirzepatide הוביל לאובדן רקמה רכה רזה או מסה ללא-שומן בהיקף של 1.6-5.6 ק”ג (14-26% מכלל המשקל שאבד), כאשר מספר מחקרים הדגימו ירידה גדולה יותר משמעותית עם טיפול פעיל לעומת פלסבו.  הכותבים מציינים כי רק מחקר מבוסס MRI מצא כי Tirzepatide הפחית את נפח שריר הירך בכ-6%.

חלק מהמחקרים מצאו כי טיפולים המחקים את פעילות אינקרטינים לוו ברמות גבוהות יותר של סמני שחלוף עצם, בעיקר עליה של 43.9% ברמות CTX בדם עם Semaglutide, כאשר רמות P1NP נותרו יציבות באותו מחקר; הממצאים אודות סמני בניית עצם היו שונים בין המחקרים. מחקר אחד להערכת Semaglutide דיווח על שיפור תחושת תפקוד גופני למרות אובדן מסת רזה ומחקר של Liraglutide מצא שיפור גדול יותר עם Liraglutide לעומת פלסבו בחמישה מבחני מעבר מישיבה לעמידה.

במחקר גדול להערכת בטיחות Semaglutide שכלל קשישים עם סוכרת (17,604 חולים), שיעור השברים הכולל היה דומה בין מטופלים ב-Semaglutide ופלסבו (1.5% לעומת 1.7%), אך בחולים בגילאי 75 שנים ומעלה, שיעור השברים היה גבוה יותר מפי ארבעה עם Semaglutide (2.4% לעומת 0.6%).

המומחים מסכמים וכותבים כי טיפולים המחקים פעילות אינקרטינים הם יעילים מאוד בהפחתת משקל גוף והשימוש בתרופות אלו מלווה בירידה מסוימת במדדי שריר וצפיפות עצם. עם זאת, לא ברור כיצד שינויים אלו בהרכב הגוף משפיעים על התוצאות ארוכות הטווח, דוגמת תפקוד גופני והסיכון לשברי שבריריות בקשישים.

Obesity, July 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן