המאמר סוקר את המנגנונים החיסוניים העומדים בבסיס polymyalgia rheumatica (PMR) וההשלכות הטיפוליות. PMR מופיעה בעיקר במבוגרים ≥50 ומאופיינת בכאבים פרוקסימליים (כתפיים ואגן), נוקשות בוקר ועלייה במדדי דלקת (CRP/ESR). ראיות אימונו־היסטולוגיות ומחקרים מולקולריים מדגישים רשת ציטוקינית פר־דלקתית, כאשר IL‑6 ממלא תפקיד מרכזי: תאי דנדריט, מקרופאגים ותאי T מופעלים על ידי PAMPs/DAMPs ומייצרים תגובת Th1/Th17, GM‑CSF ו־IFN‑γ תומכים באקטיבציה מיאלואידית, ו־FLS בבורסות מייצרים IL‑6 בלולאה אוטוקרינית שמחזיקה דלקת מקומית וסיסטמית.
תהליכים הקשורים להזדקנות (immunosenescence, inflammaging) מפחיתים תפקוד Treg ומגבירים ייצור ציטוקינים ו־DAMPs, מה שתורם לאי־איזון חיסוני ולדלקת כרונית.
בהיבט הטיפולי, גלוקוקורטיקואידים נותנים הקלה מהירה אך קשורים לנזק מצטבר; לכן יעד מרכזי הוא חיסכון ב־GC. נתונים קליניים ו־RWE תומכים ביעילות חסמי IL‑6 (tocilizumab, sarilumab) ו־JAKI בהשגת רמיסיה.
המחברים מדגישים את הצורך בזיהוי ביומרקרים לפרדיקציה של חומרה ומענה טיפולי, אימות רחב־היקף רב־אתני וניסויים ארוכי טווח לבחינת פרופיל תועלת־סיכון. גישה ממוקדת־מולקולרית, treat‑to‑target ושילוב מולטי־אומיקס צפויים לשפר סלקציה של מטופלים המתאימים ל־IL‑6Ri, JAKi או אסטרטגיות חלופיות, ולהקטין חשיפה לאורח חיים של GC.
פרופ’ שחף שיבר, מומחית ברפואה פנימית, בראומטולוגיה וברפואה דחופה. ראומטולוגית בכירה בבית החולים בילינסון ומנהלת המחלקה לרפואה דחופה. מרצה בכירה וראש החוג לרפואה דחופה, אוניברסיטת תל־אביב.
Choy EH, Unizony S, Wells AF, Dasgupta B, Buttgereit F, Tanaka Y. Understanding the immunopathophysiology of polymyalgia rheumatica: implications for treatment. Ann Rheum Dis. 2026;85:6–21. doi:10.1016/j.ard.2025.09.005
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!