מטרת מחקר רטרוספקטיבי זה הייתה לאפיין את השכיחות, את הספקטרום הקליני ואת הטיפול בסיבוכים קרניתיים בקרב חולי שיוגרן במרכז שלישוני גדול.
במחקר נכללו 415 מטופלים שאובחנו לפי קריטריוני ACR/EULAR משנת 2016, עם מעקב ממוצע של 34 חודשים. מרבית החולים היו נשים (92.5%) בגיל ממוצע של 63 שנים.
מחלת שיוגרן אובחנה ב-30% מהחולים, ואילו 70% סבלו ממחלות אוטואימוניות נלוות, בעיקר דלקת מפרקים שגרונית. סיבוכים קרניתיים תועדו ב־27.2% מהמטופלים, כולל הצטלקות, פגמים אפיתליאליים מתמשכים ופרפורציה קרניתית אשר אירעה ב־12.8% מהחולים, לרוב בעת ההסתמנות הראשונית, ושכיחותה הייתה גבוהה יותר בנוכחות מחלה אוטואימונית נלווית.
יותר ממחצית מהחולים עם פרפורציה של הקרנית לא קיבלו טיפול אימונומודולטורי סיסטמי בעת ההגעה, ונדרשו התערבויות כירורגיות רבות, ובכמה מקרים נדרש אף ניתוח דחוף עקב זיהום מתקדם.
הממצאים מדגישים כי סיבוכים קרניתיים, ובפרט פרפורציה של הקרנית, שכיחים ומשמעותיים במחלת שיוגרן ועלולים להתרחש גם בהיעדר מחלה אוטואימונית נלווית. שילוב ביטויים קרניתיים במדדי פעילות המחלה עשוי לאפשר התערבות מוקדמת יותר, טיפול סיסטמי מותאם ושיפור התוצאה הראייתית של המטופלים.
Ocul Surf. 2025 Nov
ד”ר יעל שרון, רופאה בכירה במרכז הרפואי ע”ש רבין, מומחית אובאיטיס ומנתחת קטרקט. מרצה בפקולטה לרפואה, החוג לרפואת עיניים באוניברסיטת ת”א.







תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!