עיכוב בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית נפוץ יותר בנשים

מקור: Arthritis Research & Therapy

מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy עולה כי ישנם הבדלים מבוססי-מגדר במאפיינים הקליניים ובזמן עד להתחלת טיפול ביולוגי או סינתטי ממוקד בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), כאשר בנשים משך המחלה היה ארוך יותר בטרם התחלת טיפול לעומת גברים.

החוקרים השלימו מחקר תצפיתי, רב-מרכזי, שהתבסס על נתונים ממאגר ספרדי להערכת הבדלים מגדריים במאפיינים הקליניים ובמרווח הזמן עד להתחלת טיפול ביולוגי או סינתטי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.

מדגם המחקר כלל 3,384 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית (78.1% נשים) שהחלו בטיפול ביולוגי או ממוקד בין ינואר 2000 ועד אוקטובר 2023.

התוצאים העיקריים כללו את מרווח הזמן מהאבחנה של דלקת מפרקים שגרונית ועד התחלת טיפול ראשון ביולוגי/ממוקד ופעילות המחלה בעת התחלת הטיפול, תוך השוואה בין גברים ונשים.

בניתוח הנתונים נבחנו מועדי התחלת טיפול בהתאם לאישור ושיווק תרופות שונות במהלך המחקר: עד דצמבר 2006, בין ינואר 2007 עד דצמבר 2016 ולאחר ינואר 2017.

נשים החלו בטיפול בגיל ממוצע צעיר יותר לעומת גברים (54.8 לעומת 57.0 שנים, בהתאמה, p<0.001), אך עם משך מחלה ארוך יותר משמעותית (ממוצע של 7.3 לעומת 6.7 שנים, בהתאמה, p=0.031). בגברים תועד מדד מסת גוף גבוה יותר ומספר גדול יותר של מחלות רקע, בעוד שבנשים תועדה שכיחות גבוהה יותר של תסמונת שיוגרן ואוסטיאופורוזיס.

בעת התחלת הטיפול, בנשים תועד מדד DAS28-ESR גבוה יותר מגברים; עם זאת, לא תועדו הבדלים במדד DAS28-CRP.

הבדלים מגדריים במשך המחלה לפני התחלת הטיפול היו בולטים במיוחד בנשים משנת 2017 והלאה (יחס סיכון של 0.9, p=0.026). משך ארוך יותר של דלקת מפרקים שגרונית לפני הטיפול תועד בנשים, בחולים מבוגרים יותר ובאלו תת טיפול קונבנציונאלי סינתטי אחר (למעט מתוטרקסט), בעוד שמעשנים, אלו עם השמנת-יתר ואלו תחת טיפול במתוטרקסט או סטרואידים, החלו את הטיפול מוקדם יותר.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהשלמת מחקרים נוספים להערכת העיכוב בהתחלת הטיפול בנשים למרות שיעור מחלה פעילה גבוה יותר.

Arthritis Research & Therapy, May 14, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן