מתן אמפטמינים במינון גבוה עלול להביא לעליה בסיכון למאניה ופסיכוזה (Am J Psychiatry)

במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן אמפטמינים במינון גבוה עלול להביא לעליה בסיכון למאניה ופסיכוזה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בשנים האחרונות נרשמה עליה בשימוש באמפטמינים בארצות הברית. מחקר קודם זיהה סיכון מוגבר להיארעות פסיכוזה עם מתן אמפטמינים תחת מרשם רופא. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של מינוני הטיפול התרופתי על הסיכון לסיבוך חמור אך נדיר זה.

החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על רשומות רפואיות ממוחשבות להשוואת הסיכון להיארעות פסיכוזה או מאניה עם חשיפה בחודש הקודם לאמפטמינים הנמכרים עם מרשם רופא. קבוצת המקרים כללה חולים בגילאי 16-35 שנים שאושפזו בשל היארעות פסיכוזה או מאניה בין 2005 ו-2019. קבוצת הביקורת כללה חולים עם אשפוז פסיכיאטרי ראשוני מסיבות אחרות, לרוב דיכאון ו/או חרדה. מינוני אמפטמינים הומרו למינונים המקבילים ל-Dextroamphetamine וסווגו לעשירונים. ניתוחים משניים שימשו להערכת הסיכון לפסיכוזה או מאניה עם שימוש ב-Methylphenidate.

מדגם המחקר כלל 1,374 חולים בקבוצת המקרים ו-2,748 ביקורות.

מניתוח הנתונים עלה כי הסיכון לפסיכוזה ומאניה היה מוגבר במשתתפים עם היסטוריה של טיפול באמפטמינים בחודש האחרון, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול תרופתי זה (יחס סיכויים מתוקן של 2.68, רווח בר-סמך 95% של 1.90-3.77). ממצאי המחקר מצביעים על קשר מנה-תגובה, כאשר מתן אמפטמינים במינון גבוה, המקביל למינון של מעל 30 מ”ג של Dextroamphetamine, לווה בסיכון גבוה פי 5.28 לפסיכוזה או מאניה.

בקרב מטופלים עם היסטוריה של טיפול ב-Methylphenidate בחודש האחרון לא תועד סיכון מוגבר לפסיכוזה או מאניה, בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי (יחס סיכויים מתוקן של 0.91, רווח בר-סמך 95% של 0.54-1.55).

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות מגבלות המחקר, כולל סיכון להטיית בחירה בשל התמקדות בחולים מאושפזים והעדר נתונים אודות חולים עם מחלה פחות חמורה, ממצאי המחקר תומכים בנקיטת משנה זהירות במתן אמפטמינים במינון גבוה, עם השלמת בדיקות סקר לתסמיני פסיכוזה או מאניה.

Am J Psychiatry, Dec 2024

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן