סקירה חדשה שפורסמה בכתב העת Gut, מצביעה על קשר הולך וגובר בין מזהמים סביבתיים שונים לבין הסיכון למחלות מעי דלקתיות (IBD). ד”ר מריה מנואלה אסטבינהו ועמיתיה סקרו 32 מחקרים בבני אדם ומצאו קשר בין חשיפה למתכות כבדות, מזהמי אוויר, חומרי הדברה ומזהמים תעשייתיים לבין הסיכון ל-IBD.
החוקרים מצאו כי המנגנונים הפיזיולוגיים שבהם מזהמים מעלים את הסיכון ל-IBD כוללים תגובה חיסונית מוגזמת המובילה לדלקת מערכתית, אובדן חלבוני צומת הדוקים (tight junction) המוביל לעלייה בחדירות המעי, ודיסביוזיס (Dysbiosis) של המיקרוביום המעי.
ממצאים עיקריים מהסקירה:
- מתכות כבדות כמו נחושת, עופרת וקדמיום נקשרו לדיסביוזיס, גידול יתר של מיקרואורגניזמים לא רצויים, ואובדן חלבוני צומת הדוקים.
- חלקיקים במזהמי אוויר, כולל אבק חקלאי ועץ, נקשרו לדיסביוזיס ואובדן חלבוני צומת הדוקים.
- מזהמים תעשייתיים ואורגניים כמו תרכובות perfluoroalkyl ו-polyfluoroalkyl נקשרו לחדירות מעי מוגברת ו/או הפחתה במגוון המיקרוביאלי.
- חומרי הדברה (כמו PFA) נקשרו לאובדן חלבוני צומת הדוקים.
- אבץ נקשר לעלייה בחלבוני צומת הדוקים, מה שמרמז על אפקט מגן אנטי-דלקתי.
ד”ר מנאסי אגרוול, מחברת נוספת במחקר, ציינה כי “ברמה האישית, אנחנו יכולים לנסות להפחית את החשיפה שלנו לכימיקלים; לדוגמה, למזער את השימוש בחומרי הדברה ומוצרים המכילים אותם בבתינו. עם זאת, ברמה הקהילתית הרחבה יותר, נדרשים שינויי מדיניות בריאות כדי לסייע באסטרטגיות הפחתה ולצמצם את הייצור”.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!