במאמר שפורסם בכתב העת Optometry and Vision Science מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולי סוכרת מסוג 2 עם נוירופתיה היקפית בדרגה בינונית-עד-חמורה סיכון גבוה כמעט פי ארבע להתפתחות מחלת עין יבשה והמחלה העינית הייתה חמורה יותר בחולים אלו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים דיווחו על תוצאות סותרות בנוגע לקשר בין מחלת עין יבשה ונוירופתיה היקפית משנית לסוכרת. שונות זו מיוחסת להעדר קריטריונים אבחנתיים אחידים להגדרת מחלת עין יבשה, הבדלים במתודולוגיות להערכת נוירופתיה היקפית ועוצמה סטטיסטית נמוכה יחסית. יתרה מזאת, מחקרים אלו לא לקחו בחשבון משתנים פיזיולוגיים או פתולוגיים של מחלת עין יבשה ונוירופתיה היקפית.
להערכת הקשר בין מחלת עין יבשה ובין חומרת נוירופתיה היקפית החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי שכלל 63 חולים עם סוכרת מסוג 2. המשתתפים השלימו הערכה למחלת עין יבשה באמצעות שאלון Ocular Surface Disease Index ושאלון DEQ-5 (או Dry Eye Questionnaire-5), אוסמולריות דמעות, עובי שכבה שומנית, זמן פירוק דמעות וצביעה עינית.
מהתוצאות עולה כי ב-76% מהמשתתפים לא תועדה נוירופתיה היקפית או שתוארה הפרעה קלה בלבד, כאשר ב-24% תועדה נוירופתיה היקפית בדרגה מתונה-עד-חמורה. מחצית מהמשתתפים אובחנו עם מחלת עין יבשה, אם כי ב-33% מהחולים לא תועדו תסמינים.
בקרב חולים עם נוירופתיה בינונית-עד-חמורה, הסיכון להתפתחות מחלת עין יבשה היה גבוה פי 3.8, בהשוואה לאלו ללא נוירופתיה או עם נוירופתיה היקפית קלה (p=0.03). בנוסף, החוקרים מדווחים כי מדדי DEQ-5 הממוצעים היו גבוהים יותר משמעותית בקבוצת החולים עם נוירופתיה היקפית בדרגה מתונה-עד-חמורה, בעוד שאורך סיבי עצב קרנית היה קצר יותר משמעותית.
לאחר תקנון לערפלנים, כולל גיל, מגדר, המוגלובין מסוכרר ומשך סוכרת, החוקרים מצאו כי מדדי נוירופתיה נקשרו באופן בלתי-תלוי עם תוצאות בדיקת פנול אדום בעיניים ואורך סיבי עצב קרנית.
העדר הקורלציה בין חומרת תסמיני מחלת עין יבשה ובין אובדן עצב קרנית מעידה כי חולים אלו לעיתים קרובות אינם סובלים מתסמינים. לפיכך, חשוב להעריך את המשטח העיני בחולי סוכרת, בין אם סובלים מתסמינים עיניים ובין אם לאו.
Optometry and Vision Science, Sep 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!