מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty עולה כי בחולים עם דיכאון שטופלו בנוגדי-דיכאון במהלך שישה חודשים לפני ניתוח החלפה מלאה של הירך או הברך תועד שיפור גדול יותר בתוצאות לאחר שנתיים, בהשוואה לחולים עם דיכאון שלא קיבלו טיפול בנוגדי-דיכאון טרם ההתערבות הניתוחית.
החוקרים מאוסטרליה השלימו מחקר רטרוספקטיבי שהתבסס על נתונים אודות 1,792 חולים לאחר ניתוח החלפה ברך ו-1,651 חולים לאחר ניתוח החלפת ירך בין אוקטובר 2012 ועד יוני 2019.
במסגרת המחקר נבנו מדדי WOMAC לאחר שנה ולאחר שנתיים מהניתוח בחולים ללא דיכאון, במדגם חולים עם דיכאון שלא קיבלו טיפול תרופתי ובמדגם חולים עם דיכאון שטופלו בנוגדי-דיכאון במהלך חצי שנה טרם הניתוח.
מהנתונים עולה כי למרות שטיפול בנוגדי-דיכאון מוגדר כקו-טיפול ראשון לדיכאון, למעלה מ-20% מהחולים שהופנו לניתוח החלפת ירך או ברך וסבלו מדיכאון לא קיבלו טיפול בתרופות אלו בעת ההתערבות הניתוחית.
בקרב חולים שעברו ניתוח החלפה מלאה של הברך,85.9% (1,539 חולים) לא סבלו מדיכאון, 2.4% (43 חולים) סבלו מדיכאון ולא קיבלו טיפול ו-11.7% (210 חולים) סבלו מדיכאון וקיבלו טיפול בנוגד-דכאון. בקרב חולים שעברו ניתוח להחלפה מלאה של הירך, 87.9% (1,451 חולים) לא סבלו מדיכאון, 3% (50 חולים) סבלו מדיכאון ולא קיבלו טיפול ו-9.1% (150 חולים) סבלו מדיכאון וקיבלו טיפול תרופתי כנגד דכאון.
ממצאי המחקר מעידים כי בחולים ללא ידכאון ובאלו שקיבלו טיפול כנגד דכאון תועד שיפור דומה במדד WOMAC הכולל לאחר שנה אחת ולאחר שנתיים מהניתוח. החוקרים כותבים כי באלו עם דיכאון שלא קיבלו טיפול נוגד-דיכאון תועד שיפור קטן יותר במדד WOMAC לאחר שנתיים מהניתוח, הן באלו לאחר החלפה מלאה של הברך (הבדל ממוצע של 13.1-) והן באלו לאחר החלפה מלאה של הירך (הבדל ממוצע של 8.5-) בהשוואה לחולים ללא דיכאון ובאלו שטופלו כנגד דיכאון.
מהנתונים עולה עוד כי בחולים עם דיכאון שלא קיבלו טיפול תועד שיפור קטן יותר במדדי כאב ותפקוד לפי WOMAC שנתיים לאחר הניתוח, בהשוואה לחולים ללא דיכאון וחולים שטופלו כנגד דיכאון.
ממצאי המחקר תומכים בחשיבות התערבויות כנגד דיכאון בחולים המופנים לניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך או הברך.
J Arthroplasty, July 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!