מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה.
הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת Phenomix Sciences, חברה שיוסדה ע”י רופאים ממאיו קליניק. החוקרים הסבירו כי בדיקת MyPhenome Hungry Gut Test פותחה באמצעות טכנולוגיית לימוד מכונה.
מדגם המחקר כלל 137 מבוגרים, מהם 81 עם סמן חיוני לנטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (APS+) ו-46 ללא נטייה זו (APS-). בין המשתתפים היו מטופלים במאיו קליניק שכבר נטלו תרופות להשמנה והסכימו להשלמת ההערכה הגנטית. מבין אלוף 113 היו תחת Semaglutide ו-24 תחת טיפול ב-Tirzepatide.
לאחר 12 חודשים, בקרב אלו שטופלו ב-Semaglutide, במטופלים עם APS+ תועדה ירידה ממוצעת של 18% במשקל הגוף, בהשוואה לירידה של 10% באלו שסווגו כ-APS-. עם זאת, הבדיקה הגנטית לא הדגימה תוצאות דומות בטיבן בקרב אלו שטופלו ב-Tirzepatide, עם ירידה ממוצעת של 19.4% במשקל הגוף באלו שסווגו כ-APS+ וירידה ממוצעת של 22.1% באלו שזוהו כ-APS-.
מומחים שלא לקחו חלק במחקר הדגישו כי מספר המשתתפים שנטלו טיפול ב-Tirzepatide היה קטן מאוד בהשוואה למטופלים ב-Semaglutide ולכן קשה להסיק מסקנות משמעותיות בקבוצה זו.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת השימושיות הקלינית של סמנים אלו. עם זאת, הנתונים תומכים בשימוש ברפואה ממוקדת בטיפול בהשמנה על-בסיס הרקע הגנטי של כל מטופל.
מתוך כנס ה-ADA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!