לאורך שני העשורים נרשמה עליה בשיעור מקרי אובדנות בקרב תלמידי מכללות בארצות הברית וכעת מדובר בסיבה השניה בשכיחות לתמותה לאחר תאונות באוכלוסייה זו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מטעם ה-National Collegiate Athletic Association שפורסמו בכתב העת British Journal of Sports Medicine.
החוקרים בחנו את נתוני התמותה בין השנים 2002 ו-2022 והשלימו ניתוח סטטיסטי להערכת שינויים בשיעורי היארעות אובדנות לאורך הזמן. הנתונים מבוססים על מידע ממאגר נתוני תמותה של ה-NCAA הכולל תמותה מכל-סיבה וכולל מאפיינים דמוגרפיים דוגמת גיל, גזע ומקצוע ספורט.
לאור שיעורי ההיארעות הנמוכים של מקרי תמותה עקב אובדנות בכל שנה, שיעורי ההיארעות הוכפלו ב-100,000 לחישוב ההיארעות לכל 100,000 שנות-ספורטאי.
מבין 1,102 מקרי תמותה, 11.6% נבעו מאובדנות (98 גברים, 30 נשים).
ספורטאים שהלכו לעולמם בגילאי 17-24 שנים (גיל ממוצע של 20 שנים) היו ברובם גברים (77%) ולבנים (59%), כאשר שיעורי היארעות אובדנות הגבוהים ביותר תועדו בקרב ספורטאים גברים שעסקו קרוס קאנטרי (1:29 לכל 815 שנות-ספורטאי).
שיעורי היארעות אובדנות עמדו בכללותם על 1:71 מקרים ל-145 שנות-ספורטאי.
לאורך עשר השנים האחרונות, אובדנות הייתה הסיבה השניה בשכיחותה לתמותה לאחר תאונות, כאשר שיעורי התמותה לפי אובדנות הוכפלו מהעשור הראשון לעשור השני (מ-7.6% ל-15.3%).
בקרב גברים, שיעורי היארעות אובדנות עלו באופן ליניארי (יחס שיעורי היארעות לאורך חמש שנים של 1.32, רווח בר-סמך 95% של 1.14-1.53), בעוד שבקרב נשים, החוקרים זיהו קשר ריבועי (P=0.002), כאשר שיעורי ההיארעות הגיעו לנקודה הנמוכה ביותר בנשים בין 2010 עד 2011 ועלו לאחר מכן.
החוקרים כותבים כי ספורטאים לרוב נחשבים לאחת האוכלוסיות הבריאות ביותר, אך הלחץ עקב לימודים, ציפיות פנימיות וחיצוניות, פציעות ועייפות גופנית עלולים כולם להוביל לדיכאון, בעיות נפשיות ואובדנות. למרות ששיעורי אובדנות בקרב תלמידי מכללות נותרו נמוכים יותר לעומת האוכלוסייה הכללית, חשוב להכיר את העלייה לאחרונה על-מנת להבטיח התייחסות הולמת לגורמי סיכון ויישום אמצעי מניעה.
Br J Sports Med, April 4, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!