בניסויים שפורסמו עד כה, הן מעכב IL-17 והן מעכב IL-23 השיגו שיעורים מרשימים של תגובות מלאות או כמעט מלאות בחולים עם פסוריאזיס פלאק בינוני עד חמור. נתונים מאוחרים יותר שהוצגו במפגש השנתי של האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מראים כי סוגים אלה של תגובות נמשכים כל עוד המטופלים נשארו בטיפול.
מבין השניים, המעקב הארוך יותר שהודגם הוא בטיפול עם bimekizumab (Bimzelx), מעכב ה-IL-17. במחקר הארכה פתוח בן 4 שנים, שיעור אזור וחומרת פסוריאזיס (PASI) של 90 (מסמל ש-90% משטח העור נקי) היה כ-85% בחולים המטופלים. שיעור החולים שהשיגו ציון PASI 100, המסמל ניקוי מלא, התקרב ל-70% לאחר 4 שנים בקבוצה עם התגובה המשמעותית ביותר. שיעורי PASI 90 ו-PASI 100 בשלב זה היו נמוכים רק באופן מתון מאלה שדווחו בסוף ניסוי שלב 3 כפול-הסמיות שהוערכו 3 שנים קודם לכן.
המעקב עם JNJ-2113 (JNJ-77242113) המעכב הפומי נגד IL-23 היה רק 52 שבועות, קצר בהרבה. אבל שוב, התגובה למינון היעיל ביותר בתום תקופה זו נותרה ללא שינוי מהותי מזו של 16 שבועות. מבין אלו במינון הבדיקה הגבוה והיעיל ביותר של 100 מ”ג פעם ביום, ה-PASI 90 לאחר שנה אחת היה 64.3%, שיעור שלא השתנה למעשה משבוע 16.
“אנחנו באמת יכולים להסתכל על עקומות מינון-תגובה ולראות שיש, בסך הכל, שמירה על תגובה”, אמרה המחברת הראשית של המחקר. בהצגת הנתונים שלה, היא הראתה כי ישנה שליטה מתמשכת דומה עבור המינונים היעילים ביותר של JNJ-2113.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!