טיפול חד-שבועי ב-Insulin Icodec מלווה בירידה גדולה יותר בריכוז המוגלובין מסוכרר, בהשוואה לטיפול יומי באינסולין בזאלי בחולים עם סוכרת מסוג 2, ללא סוגיות בטיחות משמעותיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מטה-אנליזה של חמישה מחקרי ONWRDS, מחקרים אקראיים ומבוקרים בשלב 3, כללה 3,764 חולים עם סוכרת מסוג 2. המחקרים השוו את ההשפעות של אינסולין שבועי (Insulin Icodec) אל מול אינסולין בזאלי יומי (Glargine ו-Degludec) לאורך 26-78 חודשים.
התוצא העיקרי של המחקר היה השינוי בריכוז המוגלובין מסוכרר. תוצאים משניים כללו את רמות סוכר בדם בצום, ריכוז המוגלובין מסוכרר מתחת ל-7%, משך זמן בו ערכי סוכר היו בטווח היעד, שינויים במשקל הגוף, מינון אינסולין, אירועי היפוגליקמיה ואירועים חריגים.
מהנתונים עולה כי טיפול באינסולין חד-שבועי לווה בירידה גדולה יותר בריכוז המוגלובין מסוכרר, בהשוואה לאנאלוגים קונבנציונאליים של אינסולין (הבדל ממוצע של 0.17%-, p=0.003). יעד המוגלובין מסוכרר קטן מ-7% תועד בשיעור גבוה יותר של חולים בזרוע הטיפול באינסולין חד-שבועי, בהשוואה לטיפול באינסולין בזאלי יומי (יחס סיכויים של 1.51, p=0.004).
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי Insulin Icodec היה עדיף על Insulin Degludec במספר מדדים, אך דומה בהשוואה לטיפול חד-יומי ב-Glargine.
הטיפול באינסולין שבועי לא לווה בסוגיות בטיחות מג’וריות ולווה בשיעור מעט גבוה יותר של אירועים חריגים בדרגה 1/2 ומשלב 2/3 לעומת Degludec, אך ללא הבדלים משמעותיים לעומת Glargine.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול חד-שבועי ב-Insulin Icodec הוביל לאיזון גליקמי ממושך, לצד שביעות רצון גבוהה יותר מצד המטופלים.
Diabetes, Obesity and Metabolism, Jan 8, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!