בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 שהשיגו הפוגה במחלתם תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר משמעותית של מחלת כליות כרונית ומחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאלו שלא השיגו הפוגה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetologia. הפוגה ממושכת יותר לוותה בירידה גדולה יותר בסיכון למחלת כליות כרונית ומחלה קרדיווסקולארית.
החוקרים השלימו מחקר להשוואת היארעות מחלת כליות כרונית ומחלה קרדיווסקולרית בין משתתפים במחקר Look AHEAD שחולקו באקראי להתערבות לשינוי אינטנסיבי של אורחות חיים אל מול אלו שקיבלו הדרכה ותמיכה בסוכרת. הפוגה הוגדרה במקרים של המוגלובין מסוכרר קטן מ-6.5% וללא טיפול תרופתי לסוכרת בנקודת זמן אחת.
מבין 5,145 משתתפים, 12.7% השיגו הפוגה במהלך לפחות ביקור רפואי אחד.
מהנתונים עולה כי שיעורי הימצאות סוכרת בזרוע שינוי אינטנסיבי של אורחות חיים לעומת תמיכה והדרכה לסוכרת עמדו על 11.2% לעומת 2% לאחר שנה, 7.2% לעומת 2.1% לאחר 4 שנים ו-3.7% לעומת 1.95% לאחר 12 שנים.
מניתוח רב-משתני עלה כי בקרב משתתפים שהשיגו הפוגה תועדו שיעורים נמוכים ב-33% של מחלת כליות כרונית (יחס סיכון של 0.67, רווח בר-סמך 95% של 0.52-0.87) ושיעורים נמוכים ב-40% של מחלה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 0.60, רווח בר-סמך 95% של 0.47-0.79).
מהממצאים עולה קשר מנה-תגובה עם הבדל משמעותי בין אלו שלא השיגו הפוגה ובין אלו בהפוגה לאורך ארבעה ביקורים ומעלה, הן בהערכת הסיכון למחלת כליות כרונית (יחס סיכון של 0.45, רווח בר-סמך 95% של 0.25-0.82) והן בהערכת הסיכון למחלה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 0.51,רווח בר-סמך 95% של 0.30-0.89).
ממצאי המחקר מעידים כי הפוגה של סוכרת, בפרט הפוגה ממושכת, מלווה בסיכון מופחת להיארעות מחלת כליות כרונית ומחלה קרדיווסקולארית, בהשוואה לחולים שלא השיגו הפוגה בסוכרת.
Diabetologia, Jan 17, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!