מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Dermatology עולה כי אבחנה של פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לאבנים בדרכי השתן.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם בחולים עם פסוריאזיס קיים סיכון מוגבר למחלת אבנים בדרכי השתן. הם השלימו ניתוח פרוספקטיבי שכלל 67 חולים עם אבחנה של פסוריאזיס (קבוצת חולי פסוריאזיס) ו-65 מתנדבים שמעולם לא אובחנו עם פסוריאזיס (קבוצת ביקורת).
דגימות איסוף שתן לאורך 24 שעות שימשו להערכת רמות אוקסלט, ציטרט, סידן, חומצה אורית, מגנזיום, קריאטינין ונתרן.
מהנתונים עולה כי מקרים של אבנים בדרכי השתן תועדו ב-13 חולים (19.4%) בקבוצת חולי פסוריאזיס וב-5 משתתפים (7.7%) בקבוצת הביקורת (p<0.05).
חציון ריכוז ציטרט לאורך 24 שעות היה נמוך יותר משמעותית בקבוצת החולים עם פסוריאזיס, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p=0.029). חציון רמות חומצה אורית באיסוף שתן לאורך 24 שעות היה גבוה יותר משמעותית בקבוצת החולים עם פסוריאזיס, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p=0.005).
החוקרים מדווחים כי רמות נתרן גבוהות בשתן היו נפוצות יותר משמעותית בקבוצת החולים עם פסוריאזיס, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p=0.027). שיעורי רמות גבוהות של חומצה אורית באיסוף שתן לאורך 24 שעות היו גבוהים יותר בקרב חולים עם מחלה חמורה, בהשוואה לאלו עם מחלה קלה (10.4% לעומת 1.5%, בהתאמה, p=0.027).
החוקרים מסכמים וכותבים כי חולים עם פסוריאזיס מצויים בסיכון גבוה יותר לאבנים בדרכי השתן. רמות נמוכות של ציטרט בשתן, רמות גבוהות של חומצה אורית ונתרן בשתן הן ההפרעות המטבוליות העיקריות המזוהות באוכלוסיית חולים זו. עוד עולה מהנתונים קשר בין רמות נמוכות של חומצה אורית בשתן ובין חומרת המחלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!