חשיפה לדו-תחמוצת החנקן וחומר חלקיקי מעלה את הסיכון להפלות (מתוך כנס ה-ASRM Scientific Congress & Expo)

חשיפה לזיהום אוויר סביב תקופת ההפריה מלווה בסיכון מוגבר להפלות, בהשוואה לחשיפה מוגבלת לזיהום אוויר, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך כנס ה-ASRM Scientific Congress & Expo. חשיפה לדו-תחמוצת החנקן סביב ההפריה לוותה בסיכון גבוה יותר מכפליים להפלה, עם עליה בסיכון להפלה גם בעקבות חשיפה לחומר חלקיקי.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 446 נשים ממחקר Time to Conceive, מחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בין 2008 עד 2016 בצפון קרוליינה. כל הנשים היו בגילאי 30-44 שנים, ללא היסטוריה של הפרעות פוריות, אשר ניסו להרות במשך למעלה משלושה חודשים בעת הגיוס למחקר. כל המשתתפות דיווחו על כל מחזור ווסת ועל כל תוצאה חיובית בבדיקת הריון במהלך תקופת המחקר.

על-פי כתובות המגורים של הנשים, החוקרים אספו מידע אודות ריכוז באוויר של חומר חלקיקי קטן מ-2.5 מיקרומטר, חומר חלקיקי קטן מ-10 מיקרומטר ורמות אוזון, פחמן דו-חמצני, דו-תחמוצת החנקן וגופרית דו-חמצנית. נתונים אלו התבססו על נתוני FAQSD (או Fused Air Quality Surface using Downscaling) ומערכת CMAQ (או Community Multiscale Air Quality). החוקרים בחנו שש חלונות חשיפה והערכו את הריכוז היומי הממוצע ושיא ריכוז כל מזהם ואת הקשר עם הסיכון להפלות.

במהלך תקופת המחקר תועדו 101 הפלות. החוקרים מצאו כי הקשרים העקביים ביותר תוארו בין הפלה ובין עליה בחשיפה לדו תחמוצת החנקן. במהלך השלב הפוליקולארי, רמות גבוהות יותר של חשיפה לדו תחמוצת החנקן לוותה בעליה של למעלה מכפליים בסיכון להפלה (יחס סיכון של 2.3, רווח בר-סמך 95% של 1-5.27).

החוקרים זיהו גם עליה בסיכון להפלות עם שיא חומר חלקיקי קטן מ-10 מיקרומטר ביום אחד במהלך המעבר לייצור פרוגסטרון בשליה במקום בגופיף הצהוב, בין שבוע 7 ו-9 להיריון (סיכון יחסי של 1.40, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.89).

עם זאת, במודלים מתונים במלואם הקשרים הללו לא נותרו מובהקים סטטיסטית. נתונים אלו מצטרפים לעדויות קודמות ממחקרים בבני אדם המוגבלים בשל גדלי מדגם קטנים. החוקרים כותבים כי הממצאים תומכים בהשלמת מחקרים גדולים יותר לבחינת הנושא.

מתוך כנס ה-ASRM Scientific Congress & Expo

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|01/06/2026

החוקרים סיכמו את ההבדלים ואת נקודות ההסכמה בין הנחיות ההחייאה ביילודים לשנת 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AHA-AAP) לבין אלו של מועצת ההחייאה האירופית (ERC)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן