במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולים שיעורי הישנות גבוהים של תרומבואמבוליזם ורידי משנית למחלה ממארת בתוך שישה חודשים מאירוע תרומבואמבולי ראשון, כאשר קיימים הבדלים בסיכון הנ”ל לפי סוג הממאירות ומאפייני החולים.
החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים העלו תוצאות סותרות אודות גורמים המנבאים הישנות תרומבואמבוליזם ורידי משנית למחלה ממארת. על-מנת להבין טוב יותר את הסיכון לאירוע תרומבואמבולי באוכלוסייה זו, הם בחנו את הסיכון להישנות תרומבואמבוליזם ורידי בכלל ולפי גיל, מין, תקופה קלנדרית, סוג ממאירות, מדד סיכון לפי Ottawa Risk Score, שלב הממאירות והטיפול כנגד המחלה הממארת במדגם ארצי של חולים עם ממאירות פעילה.
החוקרים התבססו על נתוני רישום בדנמרק וזיהו מבוגרים עם ממאירות פעילה ואבחנה לראשונה של תרומבואמבוליזם ורידי במהלך 2003-2018. הם לקחו בחשבון את הסיכון לתמותה וחישבו את הסיכון האבסולוטי להישנות תרומבואמבוליזם ורידי לאחר שישה חודשים.
מדגם המחקר כלל 34,072 חולים עם ממאירות פעילה ותרומבואמבוליזם ורידי. הסיכון להישנות לאחר שישה חודשים היה גבוה יותר בחולים עם ממאירות בדרכי המין והשתן (6.5%), סרטן ריאות (6.1%), ממאירות במערכת העיכול (5.6%), סרטן מוח (5.2%) וממאירות המטולוגיות (5.1%), בהשוואה לחולים עם ממאירות גניקולוגית (4.7%), סרטן שד (4.1%) וממאירויות מסוגים אחרים (4.8%).
הסיכון להישנות היה דומה בגברים (5.2%) ובנשים (4.9%), עם או ללא טיפול כימותרפי (5.1%) ובקטגוריות סיכון שונות לפי מדד Ottawa Risk Score (5.0% בדרגת סיכון נמוכה ו-5.1% בדרגת סיכון גבוהה) ולאורך תקופות קלנדריות שונות אך נרשמה עליה עם עליה בשלב הממאירות.
הסיכון הכולל לתמותה מכל-סיבה לאחר שישה חודשים עמד על 26% והסיכון הגבוה ביותר תועד בחולים עם סרטן ריאות (49%) והנמוך ביותר באלו עם סרטן שד (4.1%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי קיימים הבדלים בסיכון להישנות תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע מחלה ממארת התלווים בגיל החולים ובסוג הממאירות. הגדרה טובה יותר של הסיכון להישנות תרומבואמבוליזם ורידי עשויה לסייע בשיפור קבלת ההחלטות אודות משך הטיפול לאחר אירוע תרומבואמבולי על-רקע ממאירות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!