סיכון גנטי מוגבר לדיכאון מג’ורי עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת החזר קיבה-וושט (GERD), תסמונת מעי רגיז (IBS), מחלת כיב פפטי או מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Psychological Medicine. מצד שני, סיכון גנטי מוגבר ל-GERD או IBS עשוי להביא לעליה בסיכון להפרעת דיכאון מג’ורית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על שכיחות גבוהה של דיכאון מג’ורי עם מגוון הפרעות במערכת העיכול, אך הקשר הסיבתי האפשרי בין שני המצבים אינו מובן היטב. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון אם קיים קשר סיבתי אפשרי בין הפרעת דיכאון מג’ורי ובין ארבע מחלות של מערכת העיכול: GERD, IBS, מחלת כיב פפטי ומחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול במחקר שכלל רנדומיזציה מנדליאנית.
החוקרים אספו נתונים ברמת הגנום אודות הפרעת דיכאון מג’ורי ממטה-אנליזה (480,359 משתתפים) ונתונים אודות הפרעות במערכת העיכול ממאגר UK Biobank (332,601-486,601 משתתפים) ו-FinnGen (187,028-218,792 משתתפים) של מטופלים ממוצא אירופאי.
מטה-אנליזה המבוססת על רנדומיזציה מנדליאנית הדגימה עדויות לכך שפרופיל גנטי המנבא הפרעת דיכאון מג’ורי עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת החזר קיבה-וושט, תסמונת מעי רגיז, מחלת כיב פפטי ומחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול.
עוד מדווחים החוקרים על רנדומיזציה מנדליאנית הפוכה שהדגימה עדות לכך שהרכב גנטי המנבא GERD או IBS עשוי להביא לעליה בסיכון להתפתחות הפרעת דיכאון מג’ורית.
ממצאי המחקר עשויים לסייע בהבנת המנגנונים בבסיס תחלואה משולבת של דיכאון מג’ורי ומחלות במערכת העיכול. בנוסף, הממצאים מעידים על חשיבות התייחסות לתסמיני הפרעות במערכת העיכול בחולים עם דיכאון מג’ורי ובעיות רגשיות בחולים עם הפרעות במערכת העיכול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!