סופג זעזועים עשוי להיות עדיף על ניתוח אוסטיאוטומיה לטיפול באוסטיאוארתריטיס של הברך (מתוך כנס מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons)

מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס מטעם הAmerican Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי השימוש בבולם זעזועים מושתל הוביל לשיפור גדול יותר משמעותית במרווח הזמן עד נשיאת משקל מלאה, בהשוואה לניתוח HTO (או High Tibial Osteotomy) בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך המדיאלית. קרוב לשני-שליש מהחולים לאחר השתלת בולם זעזועים שבו לאורח חיים פעיל.

במסגרת המחקר השוו החוקרים את השיפור במדדי כאב ותפקוד לפי סולם WOMAC, מרווח הזמן עד להחלמה ואירועים חריגים בקרב חולים עם אוסטיאוארתריטיס של ברך מדיאלית לאחר ההשתלת בולם זעזועים (81 חולים) או HTO (81 חולים).

מהנתונים עולה כי לא רק שהשימוש בבולם זעזועים היה לא-נחות בהשוואה לניתוח, אלא אף היה מדובר בהתערבות עדיפה על-פני HTO עם שיעורי תגובה של 85% לעומת 65%, בהתאמה, עם הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות.

החוקרים מדווחים כי בחולים לאחר השתלת בולם זעזועים תועד הבדל מובהק סטטיסטית בשיפור במרווח הזמן עד לנשיאת משקל מלאה (שבועיים לעומת שישה שבועות), כמו גם שיפור במדדי תפקוד וכאב לפי סולם WOMAC לאחר 3 חודשים ו-24 חודשים.

מהערכת מדדי כאב לפי סולם WOMAC עלה כי ההקלה בכאב הייתה מהירה יותר עם בולם הזעזועים והשיפור נותר לאורך 24 חודשים. בדומה לכך, השיפור בתפקוד היה מהיר גם כן ונותר לאורך 24 חודשים.

עוד עולה מהנתונים עי שיעור האירועים החריגים היה דומה לאחר השתלת בולם זעזועים או לאחר ניתוח HTO.

כל המשתתפים במחקר נשאלו טרם ההתערבות אודות שלוש הפעילויות שהיו מעוניינים לשוב ולבצע. באותה נקודת זמן, 98% מהחולים לא יכלו לבצע פעילויות אלו. בתום שנתיים מעקב, קרוב לשני שליש מהחולים הצליחו לשוב לבצע את הפעילויות הללו וחזרו לאורח חיים בריא.

החוקרים מסכמים וכותבים כי השימוש בבולם זעזועים מושתל עשוי להיות עדיף על ניתוח HTO בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של ברך מדיאלית.

מתוך כנס מטעם הAmerican Academy of Orthopedic Surgeons

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן