מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology עולה כי בחולים לאחר אבלציה באמצעות צנתר לטיפול בפרפור פרוזדורים תועד סיכון נמוך יותר משמעותית להתפתחות ליקוי קוגניטיבי, בהשוואה לחולים שקיבלו טיפול תרופתי בלבד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פרפור פרוזדורים הינה הפרעת הקצב הנפוצה ביותר בארצות הברית ומתועדת ב-3-6 מיליון חולים ברחבי המדינה. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין אבלציה באמצעות צנתר ובין תפקוד קוגניטיבי בקשישים עם פרפור פרוזדורים, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, בעקבות מחקר קודם שקשר בין פרפור פרוזדורים ובין הידרדרות קוגניטיבית.
מחקר Systematic Assessment of Geriatric Elements-AF כלל 887 חולים אמבולטוריים בגילאי 65 שנים ומעלה (גיל ממוצע של 75.2 שנים; 48.6% נשים) בין 2016 ו-2018 מתאימים לטיפול בנוגדי-קרישה פומיים. הם בחנו את התפקוד הקוגניטיבי באמצעות מדד MoCA (או Montreal Cognitive Assessment) בתחילת המחקר ושוב במרווחים של שנה ושנתיים, כאשר ליקוי קוגניטיבי הוגדר בנוכחות מדד MoCA של 23 ומעלה.
מהתוצאות עולה כי 193 חולים עברו אבלציה באמצעות צנתר לפני המחקר ועברו בשכיחות גבוהה יותר השתלת התקן לבבי (45.6% לעומת 27.5%), עם שיעור גבוה יותר של פרפור פרוזדורים קבוע (31.1% לעומת 22.5%). יתרה מזאת, בחולים שעברו אבלציה באמצעות צנתר תועד סיכון קטן יותר משמעותית להתפתחות ליקוי קוגניטיבי לאורך שנתיים, בהשוואה לאלו תחת טיפול תרופתי סטנדרטי בלבד (יחס סיכויים מתוקן של 0.7, רווח בר-סמך 95% של 0.5-0.97), גם לאחר תקנון רב-משתני.
התפקוד הקוגניטיבי לאחר שנתיים היה דומה בחולים שקיבלו קומדין, בהשוואה לנוגדי-קרישה אחרים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקשישים עם פרפור פרוזדורים שעברו אבלציה באמצעות צנתר שיעורי ליקוי קוגניטיבי היו נמוכים יותר, בהשוואה לאלו תחת טיפול תרופתי בלבד.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!