במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים מישראל על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים תחת הנשמה בשיטת NIPPV (או Nasal Intermittent Positive Pressure Ventilation), הגברת או הפחתת קצב הנשימה לא השפיעה משמעותית על ריכוז פחמן דו-חמצני לאחר כשעה.
דר’ אורי הוכוולד מהמחלקה לטיפול נמרץ בפגים ויילודים בבית החולים רות לילדים, במרכז הרפואי רמב”ם, אשר עמד בראש המחקר, הסביר כי מטרת המחקר הייתה לבחון את השינוי בפחמן דו-חמצני בעקבות הנשמת פגים בשיטת NIPPV בקצב נמוך או גבוה.
החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי, מבוקר, שכלל פגים תחת NIPPV עם ניטור מילעורי של רמות פחמן דו-חמצני (tcCO2) במהלך שני שינויי קצב כל שעה בין קצב גבוה (30 נשימות/דקה) ונמוך (10 נשימות/דקה).
מדגם המחקר כלל 50 פגים (גיל ממוצע של 28.3 שבועות היריון), כאשר בכל אחד מהם בוצעו שני שינויי קצב; לאור זאת, בוצעו במהלך המחקר בסך הכול 100 שינויי קצב נשימה. השינוי הממוצע בריכוז פחמן דו-חמצני עמד על 1.1- מ”מ כספית (רווח בר-סמך 95% של 2.3- עד 0.1) עם העלאת קצב נשימה מנמוך לגבוה ועל 0.46 מ”מ כספית (רווח בר-סמך 95% של 0.49- עד 1.41) עם הפחתת קצב הנשימה מגבוה לנמוך.
החוקרים כותבים כי ממצאים אלו עשויים להשפיע על קביעת מדדי קצב הנשימה בפגים תחת הנשמה בשיטת NIPPV.
הערות עורך:
מחקר זה מדגים שוב את ההבדל בהתנהלות בהנשמה פולשנית לעומת הנשמה לא פולשנית. חלק מהרופאים המטפלים בפגים מתייחסים למדדי ההנשמה הלא פולשנית כאילו היתה זו הנשמה פולשנית. למשל, תוך תקווה כי שינוי בתדירות (או קצב ההנשמה) ב-NIPPV ישנה את רמת הפחמן הדו-חמצני, בהתאם למה שקורה בשיטות הנשמה פולשנית כגון SIMV. מחקר זה מוכיח ששינוי קצב ההנשמה (אפילו פי 3) בשיטת הנשמה לא פולשנית כמו NIPPV לא ישנה את האוורור בפג המטופל. כנראה, וגם מניסיוני, על מנת לשפר את האוורור יש להעלות את הלחץ הממוצע (בעיקר את ה-CPAP).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!