חשיפה ארוכת טווח לריכוז נמוך של מגוון מזהמים באוויר מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון וחרדה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. הממצאים הצביעו על קשר לא-ליניארי בין החשיפה ובין הסיכון להפרעות הפסיכיאטריות, כאשר העקומות היו חדות יותר ברמות נמוכות ונטו להיות יציבות בחשיפה גדולה יותר.
החוקרים כותבים כי במדינות רבות איכות האוויר עדיין אינה עומדת בהנחיות האחרונות שקבע ארגון הבריאות העולמי והם השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה להערכת הנתונים ממאגר UK Biobank. המחקר כלל 389,185 משתתפים ללא אבחנה קודמת של דיכאון או חרדה, אשר נבחרו למחקר בין 13 במרץ בשנת 2006 ועד 1 באוקטובר בשנת 2010.
לאורך תקופת המעקב (חציון של 10.9 שנים), 13,131 משתתפים אובחנו עם דיכאון ו-15,835 אובחנו עם חרדה.
מהערכת הריכוזים השונים של מזהמים באוויר עלה כי עקומות חשיפה-תגובה היו לא-ליניאריות, עם שיפוע חד יותר בריכוזים נמוכים והתייצבות ברמות חשיפה גבוהות יותר: יחסי הסיכון לדיכאון וחרדה עמדו על 1.16 (רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.23) ו-1.11 (רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.17) ברבעון העליון בהשוואה לרבעון התחתון של מדד זיהום אוויר, בהתאמה.
נתונים אודות גורמים סוציו-דמוגרפיים, מצב סוציו-כלכלי וחשיפה סביבתית מקומית נאספו בתחילת המחקר ומניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי הקשר בין חשיפה לחומר חלקיקי קטן של עד 2.5 מיקרומטר ובין חרדה נטה להיות בולט יותר בגברים לעומת נשים (יחס סיכון של 1.18 בגברים ויחס סיכון של 1.07 בנשים).
ממצאי המחקר עשויים לסייע להבין טוב יותר את הקשר בין חשיפה לזיהום אוויר ובין הבריאות הנפשית גם בריכוזים נמוכים של המזהמים באוויר. יתרה מזאת, הקשר הלא-לינארי בין החשיפה וההפרעות הפסיכיאטריות מרמז לכך שהסיכון להתפתחות דיכאון וחרדה נוטה להיות חד יותר ברמות זיהום אוויר נמוכות יותר ומתייצב ברמות גבוהות יותר, ממצא בעל חשיבות רבה לקובעי המדיניות בנושא בקרת זיהום אוויר.
JAMA Psychiatry, Feb 1, 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!