המחקר הראשון והמקיף בעולם בנוגע ליעילות חיסון כנגד אבעבועות הקוף מצביע על הפחתה של 86% בסיכון להדבקה באבעבועות הקוף, באוכלוסייה בסיכון גבוה, בהשוואה ללא מחוסנים.

מדובר במחקר הראשוני והמקיף ביותר שפורסם עד כה, שבדק את יעילות מתן מנה אחת של החיסון לאבעבועות הקוף במניעת מקרים של הדבקה סימפטומטית.

צוות החוקרים ניתח בשיטות סטטיסטיות מתקדמות את נתוניהם של מטופלי כללית שהוגדרו כבעלי סיכון גבוה להדבקה באבעבועות הקוף והיו זכאים לקבלת מנת חיסון, בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי משרד הבריאות. מהמחקר עולה כי בקרב מקבלי מנת החיסון הבודדת נצפתה הפחתה של 86% בשיעור ההדבקה באבעבועות הקוף, בהשוואה לקבוצה שלא חוסנה כלל.  המחקר הינו שיתוף פעולה של חטיבת הקהילה ואגף תכנון ואסטרטגיה בכללית, והוא מתפרסם בכתב העת היוקרתי NATURE MEDICINE.

נגיף אבעבועות הקוף שייך למשפחת הנגיפים שגרמו בעבר למחלת האבעבועות השחורות, אם כי אבעבועות הקוף פחות אלימה מאבעבועות שחורות. דרך ההדבקה העיקרית בהתפרצות הנוכחית היא מאדם לאדם, בעיקר בקיום יחסי מין אך גם במגע ישיר עם הפריחה ועם נוזלי גוף. גל ההדבקה הנוכחי באבעבועות הקוף שהחל בחודש מאי 2022, הוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי בחודש יוני כמצב חירום היכול לפגוע בבריאות הציבור, אשר הצדיק מבצע חיסונים כלל עולמי לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה להדבקה. נכון ל-25 בינואר 2023 אומתו מעל 85,000 מקרים ונפטרו כ-86 אנשים.

בישראל החל מבצע חיסון במטרה למנוע הדבקה בקרב אוכלוסייה בסיכון בסוף חודש יולי. מדובר בחיסון חי־מוחלש, הכולל נגיפים שאינם מסוגלים להתרבות, אינם עלולים להדביק את הסביבה, וניתן לתת אותו גם למדוכאי חיסון. בשל מחסור עולמי בחיסונים ניתן החיסון ראשית לאוכלוסייה הנמצאת בסיכון מרבי להידבק ולהפיץ את המחלה. הגדרת הקריטריונים לזכאות לחיסון נעשתה על-ידי משרד הבריאות ובשיתוף פעולה עם כללית, בהתבסס על ממצאי מחקר מקדים של צוות החוקרים אשר זיהה את גורמי הסיכון המרכזיים לתחלואה באבעבועות הקוף טרם תחילת מבצע החיסון.

המחקר שמפורסם כעת, עקב אחר כלל מטופלי כללית, שענו לקריטריונים של משרד הבריאות לקבלת החיסון, והשווה את שיעורי ההדבקה הסימפטומטית באבעבועות הקוף באוכלוסייה שקיבלה מנת חיסון מול שיעורי ההדבקה באוכלוסייה שלא חוסנה. המעקב בוצע מאז החל מבצע החיסונים בכללית וזמן המעקב היה לפחות 90 ימים מזמן ביצוע החיסון. החוקרים סקרו נתונים של 2,054 מטופלי כללית שהיו זכאים לקבלת החיסון.

אלה חולקו לשתי קבוצות באופן דינמי, בהתבסס על סטטוס קבלת מנת החיסון. שיטת המחקר כללה תיקנון רב-משתני עבור מגוון גורמי סיכון להדבקה, על מנת לנטרל הטיות אפשריות שיכלו לנבוע מפערי גיל, מין, מצב סוציו-אקונומי או תחלואה נלווית בין האוכלוסיות.

ממצאי המחקר:
הגיל הממוצע של אוכלוסיית המחקר היה 34. בסוף תקופת המחקר, 50% מאוכלוסייה זו קיבלה את מנת החיסון כנגד אבעבועות הקוף.

בקרב מקבלי מנת החיסון הבודדת נצפתה הפחתה של 86% בשיעור ההדבקה באבעבועות הקוף, בהשוואה לקבוצה שלא חוסנה כלל.

לדברי ד”ר רועי צוקר, מנהל תחום רפואת להט”ב ומומחה למחלות זיהומיות בכללית “כללית הובילה את ההתמודדות עם אבעבועות הקוף במדינת ישראל.

בזכות היכולות המחקריות של כללית שהינן שילוב של מומחי תוכן קליניים עם אנשי מחקר כללית היא הראשונה להוכיח מחקרית את מועילות החיסון לאבעבועות הקוף , ובצורה חד משמעית.”

לדברי ד”ר יעל וולף, מנהלת מחלקת מחקר ומידע באגף תכנון ואסטרטגיה בכללית “המחקר המקדים של כללית לזיהוי גורמי הסיכון לתחלואה באבעבועות הקוף השפיע באופן ישיר ובזמן-אמת על קריטריוני הזכאות לחיסון שהגדיר משרד הבריאות, ובכך תרם להצלחתו של מבצע החיסונים ובסופו של דבר גם לירידה בתחלואה. החיבור בין תובנות הרופאים המומחים עם מערכות המידע של כללית הוא המפתח למתן מענה מהיר ואיכותי לסוגיות מחקריות בוערות.”

יש לציין כי במקביל למבצע החיסונים כללית הגבירה את מאמצי ההסברה אודות התנהגות מינית זהירה ודרכים להימנעות מהדבקה בקרב קהילת הלהט”ב בישראל. הירידה בתחלואה שנצפתה, הנובעת גם ממבצע החיסונים וגם מתוצאות מבצע ההסברה, מבטאת בצורה הטובה ביותר את מחויבות כללית לבריאות לכלל מטופליה.

ממצאי המחקר שפורסם השבוע ב- NATURE MEDICINE הוצגו על ידי החוקרים בפורום מחקר בינלאומי של ארגון הבריאות העולמי וכן למרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה”ב (CDC).

הקליקו כאן למאמר המקורי

המחקר התצפיתי בוצע על בסיס מאגרי המידע הממוחשבים כללית, בהתאם לאישור ועדת הלסינקי המוסדית. המחקר בוצע ללא תמיכה ממקור חיצוני כלשהו.