במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Cardiology מציגים חוקרים מדד חדש שנועד לסייע בזיהוי חולים בסיכון גבוה לסיבוכים קרדיווסקולאריים לאחר התערבות כלילית מילעורית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין הגדרה אוניברסאלית לזיהוי חולים בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר התערבות כלילית מילעורית. הם ביקשו לפתח מדד סיכון חדש אשר יסייע בזיהוי חולים בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה לאחר התערבות כלילית מילעורית.
במסגרת המחקר זיהו החוקרים את כל החולים ממאגר צנתורים כליליים גדול, אשר לא התקבלו בתמונה של אוטם לבבי עם עליות מקטע ST או שוק קרדיוגני. בכל החולים חושב מדד סיכון שהתבסס על סיכום הנקודות של המשתנים הבאים: גיל מעל 80 שנים (3 נקודות), דיאליזה (6 נקודות), מקטע קליטה של חדר שמאל קטן מ-30% (2 נקודות) וצנתור של מספר עורקים כליליים (2 נקודות).
החולים סווגו לשלוש קבוצות: דרגת סיכון נמוכה (מדד אפסי), דרגת סיכון בינונית (2-3 נקודות), או דרגת סיכון גבוהה (4 נקודות ומעלה).
התוצא העיקרי היה תמותה מכל-סיבה והתוצאים המשניים כללו סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ואירועי דמם מג’ורי. האירועים נבחנו שנה אחת לאחר התערבות כלילית מילעורית.
בתקופה שבין ינואר 2014 ועד דצמבר 2019 זיהו החוקרים 12,689 חולים שעברו התערבות כלילית מילעורית. בהשוואה ל-9,884 החולים בדרגת סיכון נמוכה, באלו בדרגת סיכון בינונית תועד סיכון גבוה פי ארבע (יחס סיכון של 3.99, רווח בר-סמך 95% של 2.95-5.3) ובאלו בדרגת סיכון גבוהה תועד סיכון גבוה פי תשע (יחס סיכון של 9.55, רווח בר-סמך 95% של 6.89-13.2) לתמותה מכל-סיבה לאחר שנה אחת.
למדד הסיכון החדש ערך מנבא טוב של הסיכון לתמותה מכל-סיבה לאחר שנה אחת עם שטח מתחת לעקומה של 0.70. הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ואירועי דמם מג’ורי עלו באופן הדרגתי מדרגת סיכון נמוכה לדרגת סיכון גבוהה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים שעברו התערבות כלילית מילעורית בשל מחלת לב איסכמית יציבה, או תסמונת כלילית חדה ללא עליות מקטע ST, מדד סיכון המבוסס על ארבעה גורמי סיכון ניבא היטב את הסיכון לתמותה מכל-סיבה לאחר שנה אחת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!