מרבית החולים עם Long COVID החלו עם תסמינים קלים של המחלה הזיהומית (JAMA)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Medical Association עולה כי למעלה מ-90% מהחולים עם Long COVID פיתחו תחילה תסמינים קלים משנית לזיהום הנגיפי.

החוקרים בחנו את הנתונים מ-54 מחקרים עם 1.2 מיליון חולים ב-22 מדינות אשר דיווחו על תסמיני COVID. הם הגדירו Long COVID כאשר נותרו תסמינים לאורך שלושה חודשים לאחר הזיהום הראשוני, כאשר תסמינים אלו נותרו למשך לפחות חודשיים. התסמינים האופייניים כללו עייפות, קוצר נשימה ובעיות קוגניטיביות דוגמת ערפול מוחי – או משלב של אלו – אשר השפיעו על התפקוד היומיומי.

בקרב נשים תועד סיכון גבוה כפליים מגברים להתפתחות Long COVID וסיכון גבוה פי ארבע בהשוואה לילדים. עוד עולה מהנתונים כי אחד מכל 7 חולים שנדבקו בנגיף עדיין סבל מתסמינים לאחר שנה. אמנם בקרב חולים שאושפזו עם COVID תועד סיכון גבוה יותר להתפתחות Long COVID, אך מרבית החולים עם תסמינים ממושכים לאחר הזיהום הנגיפי לא אושפזו בשל המחלה הזיהומית.

מרבית המשתתפים במחקר נדבקו בקורונה לפני שזן אומיקרון הפך לדומיננטי. לא ידוע בשלב זה אם זיהומי אומיקרון יובילו לשיעור דומה של מקרי Long COVID, אך עדויות ראשונות מרמזות לסיכון נמוך יותר, בהשוואה לנגיף המקורי שהוביל לפרוץ המגפה העולמית.

החוקרים מסבירים כי לתסמיני Long COVID השפעה רבה על חיי החולים ויכולתם לשוב לעבודה והם קוראים להשלים מחקרים לזיהוי טיפולים יעילים למקרים אלו.

ממצאי המחקר מעידים כי עצם העובדה שחולה פיתח תסמינים קלים בלבד בזמן הזיהום האקוטי בקורונה אינו שוללת את הסיכוי להתפתחות תסמינים ארוכי-טווח של המחלה הזיהומית.

 

Journal of the American Medical Association, Dec 2022

 

לידיעה במדסקייפ

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן